שאלה:
לכבודה הרב שליט"א! אדם שנתן צדקה לעני מתבואת שדהו בשנת המעשר אינו יכול לפטור את עצמו ממעשר עני בטענה כי מתברר למפרע שמה שנתן היה מעשר עני כי הוא חיוב נפרד ולא קרא לצדקה שנתן שם של מעשר עני. האם גם במעשר כספים הדין כך? או שתקנת חז"ל הייתה לתת צדקה בשיעור עשירית מממונו? נפקא מינה גם להיפך, אדם שנותן מעשר כספים ורוצה לתת צדקה בתורת נדבה לכפרת נפשו למשל, או לפדיון נפשו, יכול להשתמש לשם כך במעשר כספים ויעלה לו? או שבדומה לקרבן אי אפשר? תודה רבה!
תשובה:
בודאי אם נתן צדקה שלא על דעת שזה יהיה ממעשר כספים, אינו יכול לנכות זאת מהמעשר, אבל טוב להתנות מראש שכל צדקה שאני נותן תחשב כחלק מהמעשר כל שאהיה מעוניין בכך… ונראהשרוב האנשים נותנים צדקה על דעת כן.
כיצד רוב האנשים נותנים צדקה על דעת כן? הרי בסתם צדקה לעני פושט יד דעת הנותן אינה נתונה על מעשר הכספים. קרוב לוודאי שאם ישאל יענה שזה רצונו אבל באותה שעה אין הדבר עולה על ליבו.
אכן אין כוונתי על שקל שנים שאדם נותן לעני מזדמן בבית הכנסת, זה בלאו הכי גם לא מצטבר לסך משמעותי שיש לדון בו, אלא כאשר אדם נותן נתינה שיש בה ממש, באופן זה נראה לי שדעת בני אדם בדרך כלל להחשיב זאת כמעשר כספים.
השאר תגובה