תרומות – לחץ כאן

אל תהי דן יחידי

שאלה:

שלום הרב!
אם אפשר שאלה קצרה בעניין אל תהי דן יחידי.
נודע שמן הדין יחיד יכול לדון יחיד אך מדרך עצה טובה אמרו חז"ל אל תהי דן יחידי, כמפורש בסוגיא במס' סנהדרין (דף ה ע"א) ובראשונים שם. (ונודע שהעלו הפוסקים שלא כמהרש"ל שכתב שאפילו ביחיד דקבלו עלייהו לכתחילה אינו רשאי לדון יחידי, והשיגו ע"ד מדברי הירושלמי).
אלא שהש"ך (סי' ג' ס"ק י') כתב שאפשר שלא אמרו כן אלא במומחה בדינים כדוגמת רבי אבהו אך בימינו אינו כן, וכתב הש"ך שמ"מ בדינים פשוטים אפשר שמותר, והסכימו לדבריו התומים והנתיבות, כנודע.
ושאלתי היא, האם בימינו ניתן לדון לכתחילה בפני יחיד (תלמיד חכם) כאשר חותמים בפניו על שטר בוררות בין לדין ובין לפשרה, שהרי כיוון שהטעם שאין לדון יחידי הוא שמא יטעה (וכמו שכתבו התוס' והר"ן במס' סנהדרין שם) א"כ במקום שאינו בא ע"מ לדון דין תורה ממש, אפשר שכבר לא חיישינן לטעות כולי האי ויכול לדון אפילו יחידי.
כמו כן, מצאתי במאירי בביאורו למסכת אבות שכתב "הוא היה אומר אל תהי דן יחידי כו' ואף על פי שהותר למומחה לדון יחידי כמו שביארנו בסנהדרין ה' א' הזהירו שלא יהא רגיל בכך וכ"ש שהאזהרה כללית לשאר בני אדם שאינם מומחים, ואמר שאין דן יחידי אלא אחד כלומר אין ראוי זה אלא להשם יתברך שהוא אחד", וכן בסמ"ג (סי' צז') שכתב וז"ל: "ומה ששנינו במסכת אבות (פ"ד מ"ח) אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד עצה טובה מדברי סופרים היא ואפילו למומחה לרבים דתנו רבנן שם (סנהדרין ה, א וע"ש תד"ה כגון) שדן יחידי אף על פי כן עצה טובה השיאוהו שלא ירגיל לעשות כן", ומשמע מדבריהם שבמקום שאינו עושה כן בקביעות אלא באקראי בעלמא אין איסור (ואפשר שהסבר שיטתם הוא, כפי שכתבו איזה אחרונים שהטעם שאין לדון יחידי הוא משום שאין ליטול שררה ביחידי, ולכך כשאינו עושה כן בקביעות אין לחוש).
ושאלתי היא, האם ניתן לצרף את דבריהם ג"כ להיתר.
בתודה רבה מאד,

תשובה:

שלום וברכה,

כתבת נכון. לכתחילה ודאי שלא כדאי לדון יחידי, ויש שהקילו שאם הצדדים באים מעצמם מותר לדון ביחידי, ונהגו להקל בדבר.

בהצלחה.

מקורות:

ר' עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק ד משנה ח: אל תהי דן יחידי – אף על פי שיחיד מומחה יכול לדון, מדרכי החסידות הוא שאפילו מומחה לא יהי דן יחידי. ודוקא כשלא קבלוהו בעלי הדין עליהם לדיין, אבל קבלוהו בעלי הדין עליהם, דן יחידי ואפילו מדרך חסידות. אולם הש"ך סימן ג ס"ק י כתב שאין לדון יחידי גם כשקיבלוהו אא"כ יפרש שאינו יודע לדון ד"ת ושיקבלוהו בין לדין ובין לטעות. ובערוך השלחן (שם סעיף ו) העיד שנהגו להקל גם אם לא מתנה כך. 

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל