לתרומות לחץ כאן

שימוש במיקרופון בשבת

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרבנים, שליט"א,
שמעתי שיש דרך הלכתית לאפשר הפעלת מקרופון על ידי שעון שבת. הצורך קיים בבית כנסת מאוד גדול. התועלת תהיה שיותר אנשים יוכלו לשמוע את הדרשה של רב הקהילה בשבת.

תשובה:

איסור גמור. הבעיה במיקרופון אינה עצם הפעלתו, אלא כל דיבור בו אסור משלושה טעמים, כפי שמבאר בשו"ת מעשה חושב חלק ג עמ' רכו.

1. במכשירים רבים הדיבור פועל הגברת זרם, מה שאסור משום איסור מוליד ועוד איסורים.

2. יש איסור של השמעת קול בשבת, כמובא בשו"ע סי' שלח בהרחבה.

3. יש בזה איסור של אוושא מלתא המבואר בהרחבה בשו"ע בסי' רנב סעי' ג, לגבי ריחיים הפועלים בשבת מכח הפעלה ביום חול ועוד.

יצויין, שיש גם סוגים שונים של רמקול, שבהם הדיבור פועל סגירת מעגלים חדשים ובזה האיסור עשוי להיות אף דאורייתא.

מקורות:

מקורות:

הנני להעתיק לך בזה מדברי הגאון רבי אשר ויס שליט"א שמרחב כעין דברינו ומבאר את נקודת הענין:

 

ובמה ששאל במי שהוא כבד שמיעה עד למאוד וללא מכשיר שמיעה כמעט כחרש גמור הוא, האם מותר לו להשתמש במכשיר שמיעה בשבת, ואם נאסור עליו, תושבת ממנו לחלוטין כל עונג ושמחה דכאילו נאסר בעולם סגור ומסוגר ואף קול דממה דקה לא ישמע.

 

הנה כבר התירו פרושים את הדבר, ואף שלכאורה דין מכשיר שמיעה כדין רמקול ואין ביניהם אלא שזה גדול וזה קטן, זה גלוי וזה נסתר, אך מבחינת מהות הכלי ואופן השימוש בו דומים הן ושניהם מתרגמים והופכים את גלי הקול לגלים אלקטרו מגנטיים כדי לייצר קול חדש הדומה לקול המקורי, וא"כ מסברא היה פשוט לומר דדין אחד להם, מ"מ חזינן דכל גדולי הדור שאסרו בתכלית את השימוש ברמקול התירו את השימוש במכשיר שמיעה, עיין מנחת יצחק ח"א סימן ל"ז, ח"ב י"ז – י"ח וסימן קי"ב וקי"ג, אגרות משה ח"ג סימן נ"ה (שם אסר בתכלית את השימוש ברמקול) וח"ד סימן פ"ד – פ"ה, (שם התיר את השימוש במכשיר שמיעה) ויביע אומר או"ח ח"א סימן י"ט. אמנם בדברי רוב הגאונים הנ"ל לא נתבררו הדברים כל צורכם. במנחת יצחק ח"ב כתב בבירור לאסור את השימוש ברם קול, אך לא כתב טעם מספיק לדרכו להתיר את מכשיר השמיעה, הגרשז"א מאידך כתב באופן נחרץ להתיר את מכשיר השמיעה, אך לא נתברר לדרכו מה איסור יש ברם קול, ובשו"ת יביע אומר כתב באריכות לאסור את השימוש ברם קול משום ניצוצות אש שיוצאים כל שעת הדיבור, ורק לקראת סוף התשובה כתב שהגרש"ז אוירבך הסביר לו שאין שום ניצוצות אש יוצאים ע"י הדיבור ברם קול, וכתב דלפי"ז אין איסור במכשיר שמיעה, אך לא ביאר לדרכו מה איסור יש ברמקול.

 

והיחיד שכתב בזה דברי טעם לחלק בין זה לזה הוא הגרמ"פ באגרות משה, ונדון בדבריו.

 

האגרות משה שם ביאר דיש ד' טעמים לאסור את השימוש ברם קול, א' עפ"י המבואר בשבת י"ח דאין ליתן חטין בריחיים של מים בער"ש כדי שיטחנו בשבת, אמנם נחלקו שם רבה ורב יוסף בביאור איסור רחיים, לרבה הטעם הוא משום דאוושי מילתא ולרב יוסף משום שביתת כלים, ובשו"ע סימן רנ"ב סעיף ה' נחלקו המחבר והרמ"א אם יש איסור ברחיים והרמ"א כתב להקל בזה משום דאין חשש שיחשבו שטוחן בשבת דהכל יודעים שבודאי הכניס את החטה מלפני שבת, ובד"ז כתב הרמ"א "מותר להעמיד כלי משקולת שקורין זייגער מערב שבת ואע"פ שישמיע קול להודיע השעות בשבת כי הכל יודעים שדרכן להעמידן מאתמול". ומכיון שהדרך לסדר רמקול סמוך לזמן ההשתמשות בו יש איסור בכך שמשמיע קול ואוושא מילתא. טעם שני כתב האג"מ "דהדבור עושה שמכלה יותר עלעקטרע (חשמל) שאפשר שיש בזה ענין מלאכה, שלא נתברר ענין חשמל מה טיבו בבירור".

 

והנה הגאון נגע כאן בהתבוננות יסודית, דאף שכל גדולי הדורות במשך יותר ממאה שנים אסרו את השימוש בחשמל בשבת באופן מוחלט, והרבה טעמים וסברות נאמרו בזה, עדיין לא נתברר היטב שורש האיסור, ובכל אחד מן הטעמים שנאמרו לאיסורא יש שפקפקו ופלפלו, ורגיל אני לומר "כאילו בת קול יצאה מן השמים" שהשימוש בחשמל בשבת יש בו איסור גמור אף אם לא נדע בבירור מה גדרו וענינו (ולקמן אבאר את הנלענ"ד הקט בגדר האיסור), ובכן כתב האג"מ דאפשר דגם בתוספת כח יש ענין מלאכה כיון שלא נתברר ענין החשמל מה טיבו.

 

ועוד בה שלישיה כתב דכיון שהקול הנשמע איננו קול האדם אלא קול אחר המשוכפל ע"י הטכנולוגיה אפשר שיש בזה ענין מלאכה אף מדאורייתא, ודרך זה דומה לטעם השני, דאף הוא מושתת על הספק היסודי איך להתייחס לחידושים טכנולוגיים בעין בוחנת של ההלכה. (ועיין לקמן מה שאבאר בזה).

 

והטעם הרביעי כתב הגאון שיש לחשוש שמא יתקן כלי שיר כיון שמצוי הדבר שיש לתקן ולכוון את מערכת ההגברה, וכשם שגזרו חכמים על השמעת קול שמא יתקן כלי שיר כך גם בני"ד.

 

ובדבריו בח"ד כתב להקל במכשיר שמיעה לפי כל ארבעת הטעמים הנ"ל, דכיון דרק בעל המכשיר שומע לא אוושא מילתא, וגם אין רגילים לתקנו ולכוונו סמוך להשתמשות ולכן הוי כשעון שמותר אף אם משמעת קול, וכמו"כ אין לגזור בו שמא יתקן כלי שיר כיון שאי"צ תיקון וכוונון בכל שעה, עי"ש.

 

ובנוגע לחשש מלאכה, כתב הגאון דכיון דאין בזה אלא חששא בעלמא בדבר שהוא צורך גדול ולא אוושא מילתא יש להקל, (ואפשר דהוי כחולה שאב"ס שהקילו בו בכמה שבותים ואכמ"ל).

 

ועדיין הדברים דחוקים.

 

ג

 

והנראה בזה עיקר לענ"ד לפי מה שביארתי במק"א דהשימוש בחשמל בשבת וסגירת מעגל חשמלי איסורו משום מכה בפטיש דכל מלאכה חשובה שיש בו תיקון ומחשבת בכלל מכה בפטיש הוא, וזאת לפי הירושלמי בשבת (מ"ד ע"א) דר' יוחנן ור"ל למדו ג' שנים ומחצה עניני מלאכות שבת "מאן דאשכחון מיסמוך סמכון הא דלא אשכחון מסמוך עבדוניה משום מכה בפטיש"

 

ומדברי הירושלמי למדנו דכל מעשה שיש בו תיקון חשוב ומלאכת מחשבת ואינו נכלל באחד מל"ט מלאכות הוי בכלל מכה בפטיש, וכך נראה לכאורה מלשון הרמב"ם לגבי מפיס מורסא, דבפרק י' משבת הלכה י"ז כתב "המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי המכה כדרך שהרופאין עושין שהן מתכונין ברפואה להרחיב פי המכה הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא", הרי דכל מלאכת הרופאים בכלל מכה בפטיש ולא רק משום שעושה פתח, וכבר העיר בזה באבן האזל עי"ש.ולפי"ד נראה דכל סגירת מעגל חשמלי יש בו מלאכת מכה בפטיש דאין לך תיקון גדול ומלאכה חשובה יותר מסגירת מעגל חשמלי, דהחשמל מניע את גלגלי התעשיה ובלעדיה נהיה יושבי חושך וצלמות ללא מאור וחום, ומשו"כ יש מכה בפטיש בכל הפעלה של כלי חשמלי.

 

ואף שהבנה זו מחודשת מאוד ומכל דברי הראשונים והפוסקים משמע דאין מלאכת מכה בפטיש אלא בגמר כלי וכך משמע מפשטות דברי הגמ' בכ"מ, מ"מ מדברי הירושלמי הנ"ל למדנו הגדרה חדשה במלאכה זו. ומכיון שלא באתי לחדש הלכה מחודשת או להקל, אלא לבאר דרך חדשה במה שכל גדולי הדורות הניחו לדבר פשוט דמלאכה גמורה יש בסגירת מעגל חשמלי, הרשות נתונה.

 

וכיון דאתינא להכי נראה לדון דכאשר אין כאן כונה יש מקום לדון לקולא, דהנה המג"א בסימן שי"ח ס"ק ל"ו הביא את מש"כ המגיד משנה דבמכה בפטיש אין איסור בפסיק רישא, ולעולם דשא"מ מותר בה אף אם הוי פסי"ר, וכתב כן לגבי צירוף כלי עי"ש. אמנם רוב האחרונים שם המחצית השקל, הלבושי שרד ועוד אחרונים, כתבו כנגד דברי המג"א דעד כאן לא כתב כן המ"מ אלא לגבי הנוטל קיסם לחצוץ בו שיניו, דאם אינו מתכוין לחצוץ שיניו אין כאן כלי אלא קיסם בעלמא ואם אין כאן כלי ממילא אין גם גמר כלי משא"כ לענין צירוף כלי דמסתבר דהוי ככל מלאכה לגבי דין דהוי פסי"ר וז"ב.

 

אך מ"מ בדברי המג"א מבואר דבמכב"פ לא אסרינן פסי"ר ואינו אסור אלא כשהוא מתכוין כמבואר. ולפי"ז נראה לכאורה דגם ההבדל בין רם-קול הניכר לעין כל ודבר המתכוין הוא, למכשיר שמיעה שבה אין המדבר מתכוין לדבר לתוך המכשיר והוי דשא"מ שאין בו איסור במלאכה זו.

 

והנה הרבה יש להאריך בזה בכל פרט ופרט אלא שלא נתפניתי כעת לאריכות ובעזהי"ת עוד חזון למועד.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. שלום רב,
    שמעתי שיש היתר להשתמש במכשירי שמיעה, ולא הבנתי מה ההבדל בין שימוש במיקרופון לשימוש במכשיר שמיעה, תוכלו להסביר לי בבקשה?
    ישר כח!!

  2. דעת הרבה פוסקים שאין חשש בשימוש במכשיר זה כאשר הוא פועל מערב שבת, כיון שהשינויים הזעירים שנעשים בזרם החשמל בשעת הדיבור למכשיר זה אינם נחשבים למלאכה אפילו לדעת החזון איש שבכל מעגל חשמלי יש בונה וסותר, וכך פסק האגרות משה או”ח חלק ד’ סימן פ”ה והגרש”ז אוירבך זצ”ל בכמה מקומות (ר’ בשמירת שבת כהלכתה פרק ל”ד הערה ק”י שהובאו דבריו וכן במנחת שלמה חלק א’ סי’ ט’ אות ב’) וכן פסק היביע אומר ח”א או”ח סי’ י”ט), וכך הובא גם בשם החזון איש עצמו שהורה לרב אחד שנזקק למכשיר שמיעה שיכול להשאירו דלוק מערב שבת ולהשתמש בו (אמנם אין ללמוד ממכשיר למכשיר בזה). אמנם דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל שאסור לדבר באופן ישיר לאדם המשתמש במכשיר שמיעה הובאה דעתו בארחות שבת פרק כ”ו סעיף ל”ג, והובאה שם גם דעתו של הגר”נ קרליץ בענין זה ע”ש.

  3. לאור מה שנאמר לגבי מכשיר שמיעה לא הבנתי מה זה שונה ממיקרופון? האם ההבדל כמותי או מהותי? ואם כמותי (שינוי זעיר מול שינוי גדול) איפה עובר הגבול? האם גם מיקרופון ניתן להשאיר מערב שבת?

  4. הכמותי כאן הוא מהותי, השינוי בזרם אינו ניכר, כמו כן בעיית האוושא מלתא לא קיימת, כמו כן ברור שלצורך אדם שלא שומע נדחקים יותר.

  5. אני לא מצליח להבין, למה במכשיר שמיעה זה לא ניכר ובמיקרופון כן? ולגבי בעיית האוושא מילתא, האם אדם שמסתובב עם מכשיר זה לא אוושא מילתא? והאם יש מקום להדחק לצורך רבים ומצווה (בית כנסת שלא שומעים) כמו שנדחקים לאדם שלא שומע?
    ואם יורשה לי להרחיב את השאלה מה בנוגע למכשיר הקלטה?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל