שאלה:
האם טעם של אוכל הקדוש בקדושת שביעית כמו סיר שבישלו בו מרק מחייב בביעור את מה שיבשלו בו באותו יום מדין טעם כעיקר או שדין טעם נאמר בשביעית רק ביחס לממשות כי זה קדושה ולא איסור? אשמח למקורות
תשובה:
שלום וברכה
איסור ספיחין הוא ודאי ככל האיסורים מצריך את הכשר הכלי, לגבי קדושת שביעית בפירות שביעית המותרים באכילה, יש חילוק בין פירות שאינם קדושים שהתבשלו איתם וקיבלו מטעמם שהם חייבים בקדושת שביעית ובביעור בעת הביעור, לבין כלי שבלע טעם שביעית שאינו חייב הכשר או ביעור.
מקורות:
על כך שיש טעם כעיקר במה שהתבשל איתם, ראה חזון איש שביעית סי' יא ס"ק ג-ה בדעת הר"ש פרק ז משנה ז והרמב"ם פרק ז הלכה כא-כב. וע"ע מנחת שלמה סי' נא אות יט. אמנם בתוס' רע"א במשנה שם מפרש בדעת הברטנורא שאין חובת ביעור על פירות החולין.
על כך שהכלים אינם טעונים ביעור או הכשר, ראה קהילות יעקב שביעית סי' כג, על פי הרמב"ם שם הלכה ו.
