אכל משבעת המינים ושלא משבעת המינים

שאלה:

רציתי לדעת אם הסיכום הזה שעשיתי הוא נכון לפי הספרדים ובפרט לפי הרב עובדיה:
אכל כזית פרי משבעת המינים וגם כזית פרי משאר פירות העץ, כגון:
אכל תמרים ותפוח, אינו מברך בורא נפשות על התפוח אלא מברך 'מעין שלש' ופוטר בזה גם את התמרים וגם את התפוח (כי גם תפוח הוא פרי עץ).
אבל אם אכל כזית פרי משבעת המינים וגם כזית פרי האדמה כגון:
תמרים ומלפפונים. אז יברך כל אחד את הברכה הראויה כי פרי אדמה הוא לא 'עץ' ולכן אנחנו רוצים לברך גם 'בורא נפשות'.
אלא שאם יברך תחילה 'מעין שלוש' הוא יצא ידי חובה במילים שבסוף הברכה 'על פירותיה' כי זה כולל את פירות האדמה (במקרה שלנו המלפפונים) ואז לא יוכל לברך 'בורא נפשות'. לכן יקדים ברכת 'בורא נפשות' על המלפפונים ואז 'מעין שלוש' על התמרים.
וכן אם אוכל עוגה ואוכל מלפפונים למשל, אז על המחיה לא אמור לכאורה לפטור את המלפפונים, אבל אולי במילים 'ועל תנובת השדה' שאומר ב'על המחיה' יפטור את המלפפונים לכן יקדים ברכת 'בורא נפשות' על המלפפונים ואז יברך 'על המחיה'.
אותו חשש קיים גם אם יברך 'על המחיה' על עוגה לא יוכל לברך אחר כך על פרי שאינו משבעת המינים כגון תפוח, כי אומנם לא מזכיר עץ ב'על המחיה' אבל מזכיר 'ועל תנובת בשדה' ואולי יפטור בזה את התפוח. לכן יברך קודם 'בורא נפשות' על התפוח ואז יברך 'על המחיה' על העוגה.

תשובה:

סיכמת נפלא!

יום נעים.