שאלה:
לרב שליט"א שלום רב
ברצוני לדעת אם אדם מקבל על עצמו קבלה מסוימת שתהיה לרפואת פלוני, ואחרי כמה שנים רוצה לעשות התרת נדרים כי לא נוח לו עם הקבלה , ועשה התרה, האם זה מסוכן עבור זה שקיבל לרפואתו או עבורו? האם זה נקרא נדר בעת צרה? (בקבלה לא השתמשו בלשון נדר, ורק אמרו שזה יהיה קבלה לרפואת פלוני והכוונה להמשיך גם אם חלילה לא תהיה רפואה).
ב. מה זה בדיוק נדר בעת צרה איך זה נאמר.
תודה תזכו למצוות.
תשובה:
שלום וברכה
אין בזה כל סכנה לאותו אדם, מי אנחנו שנקבע שמה שעשינו זה מה שעשה לו את זה ושחייו תלויים כביכול בקבלה שלנו… להבא יש לזכור בכל קבלה טובה לומר בלי נדר! לא נכנסים לשאלה של נדרים! לא מדובר בנדר בעת צרה כיון שבסופו של דבר זו לא הייתה הצרה שלך ב"ה. נדר בעת צרה אינו נוסח מסויים אלא סיטואציה בו אדם מקבל קבלה ויש לה תוקף חזק יותר מחמת הדוחק והצורך שהוביל אליה.
אדם זה עשה את הקבלה כפי שרשום לעיל לרפואת בנו, האם זה נחשב לנדר בצרה? ניתן להתיר?
זה נחשב נדר בעת צרה.
הרמ"א (רכח סעיף מה) כתב: `הנודר בעת צרה אין להתיר לו נדרו, אלא לצורך מצוה, או לצורך גדול, כדין הנודר על דעת רבים. ומיהו; אם התירו בדיעבד, מותר`.
השולחן ערוך שם כתב: הנודר על דעת רבים – אין לו התרה בלא דעתם`. וכתב הרמ"א בהגה: `ולעשות שלום בין איש לאשתו, או משום צרכי רבים, מקרי דבר מצוה להתירו`.
לרב שלום, לאור הכתוב לעיל אם כבר התירו את הנדר האם ההתרה תופסת או להמשיך את הקבלה ולא להתייחס להתרה? תודה.
ההתרה תופסת אבל כדאי להשתדל אם אפשר להמשיך עם הקבלה הטובה "בלי נדר".
השאר תגובה