שאלה:
לראובן היה אח שהיה נותן לו בחשבון בנק מידי חודש סכום, ככה תקופה ארוכה, ואמר לו שזה בגלל רצונו לתמוך בו כאברך כולל, אחרי תקופה הסתכסכו בגלל עניין משפחתי ובדרך לא דרך הצליח האח להוציא מחשבון הבנק של אחיו את כל הסכומים שהיה מכניס לו כל חודש שהסתכמו במשך הזמן בסכום יפה, וכששאלו מה זה ועל מה זה הוציא מחשבונו סכום זה ענהו – מעולם לא היה זה מתנה זה היה רק פקדון – אחיו ידע שכשאחיו משקר וטוען שהיה רק פיקדון והוא מוחזק, לכאורה לא יוכל להוציאו ממנו, ובידיוק כמה ימים אחרי זה נזכר שיש ברשותו כמה חפצים יקרי ערך השייכים לאחיו, ועכשיו השאלה, כשאחיו יזמינו לדין תורה על החפצים יקרי הערך האם זכותו לטעון, אני טוען שאתה לקחת מחשבוני סכום כסף ואני לא יכול להוציאו בגלל שאתה מוחזק, אז כעת אני מוחזק במטלטליך (שהגיעו לרשותו דרך היתר) ואם תרצה להוציאו ממני תחזיר את כספי, האם באמת יוכל לטעון ככה, או שחייב להחזירם ועל כספו יכול לשכוח.
תשובה:
שלום וברכה,
לא מועילה תפיסה לאחר שנולד הספק כשאין הספק בממון שתופס אלא על ממון אחר. ולכן לא תועיל התפיסה של חפצים אחרי שיש חילוקי דעות, ואתה תופס חפצים שעליהם אין ספק.
בהצלחה.
מקורות:
ראה נתיבות כללי תפיסה כלל ז.
