שאלה:
שלום, לעיתים ההורה מונע מדאגה ולא תמיד פתוח לראות את הדברים לאשורם, להסביר בנחת לא יעזור שכן הוא מונע מדאגה ורגשות, במיוחד האמא, מתי מותר לסתור את דבריו בצורה חד משמעית כדי לשים גבולות שהרי אני לא חייב בדיוק לעשות כפי שההורה מורה מאה אחוז מהזמן
ומה גם שלעיתים גם ההורה טועה, כמובן שאיני מדבר על השגרה אלא בעיקר במצבי לחץ של רפואה ודברים כאלה שהרגשות גועשים בהם.
מסיבות אישיות אני סמוך על שולחן הוריי במידה מסויימת ואינני עצמאי אך אני שואל גם לגבי עצמי וגם לגבי מי שעצמאי והקשר עם ההורים חשוב לו ללא קשר לתלות.
תודה!
תשובה:
גם באופנים שלא חייבים לנהוג כדברי ההורה אין היתר לסתור את דבריו שלא בדרך כבוד, ניתן לומר, "הרי תמיד חינכת אותנו להשמע לכללי הרפואה ןהנחיות הרופאים, אז מדוע כאן לא נשמע להם"? אבל לא לסתור.
אם תהיה יותר ספציפי ננסה למצוא גם עצה יותר פרקטית.
בהצלחה
תודה, המורכבות היא לא רק בלסתור את דבריו, סוף סוף מעשה מסויים צריך להיעשות- למשל- ההורה שלי מודאג מבעיה רפואית ומתעקש ללכת לעוד ולעוד רופאים ואינו סומך על דעת הרופאים ורוצה עוד ועוד בדיקות, אז גם אם לא אסתור את דבריו סוף סוף אצטרך או להישמע לו או בלי לסתור דבריו לא לבצע את הוראתו וזה לעיתים יותר גרוע מסתירת דבריו , שכן חוסר ביצוע הוראתו רק מגדיל את הדאגה ורמת החרדה.
המדובר הוא בבעיה רפואית של ההורה או שלך? אם זו בעיה שלו זו זכותו, אם זו בעיה שלך, לא צריך לסתור את דבריו אבל גם לא חייבים לרוץ ממקום למקום, אפשר לדחות בכבוד ולהסתדר.
השאר תגובה