תרומות – לחץ כאן

ברכה אחרונה על פרי משבעת המינים וירקות או על המחייה ופירות

שאלה:

מה הדין (ספרדי הנוהג לפי מרן הרב עובדיה זיע"א):
א. אכל תפוח כזית וזיתים כזית? האם יברך על העץ ויפטור את התפוח או יברך בורא נפשות וגם על העץ?
ב. אכל זיתים כזית ואכל מלפפון כזית? האם כאן יקדים בודאות את המלפפון ואז על העץ? או שיברך על העץ ויפטור את המלפפון?
ג. אכל מזונות כמו עוגה כזית ואכל תפוח האם יברך על המחיה וזהו או גם יברך נפשות? או רק נפשות קודם ואז על המחיה?

תשובה:

מי שאכל פירות ובירך על העץ [לא על המחיה] פוטר גם פירות שאינם משבעת המינים ואינו מברך בורא נפשות עליהם, זה לכל הדעות. ויש דעות שכך הוא הדין גם כשאכל פירות אדמה, ראה דברי מלכיאל ח”ג סי’ ג וביביע אומר ח”ה סי’ יז, אולם הכרעת המשנה ברורה אינה כך, ולדעתו מדובר רק בפירות העץ. ולכן אם לא כיוון במפורש שיפטור ודאי אינו פוטר, שהרי ודאי רצה לברך כדינו, ראה יביע אומר שם. וברור שלדעת הגר"ע יוסף אם כיוון שלא לפטור את מה שאינו דינו כמו פרי אדמה או בעל המחייה גם את פירות העץ – אינו פוטר, ולכן יברך על המחייה תחילה.

מקורות:

שו"ע רח, יג: אם אכל פירות משבעת המינים ואכל תפוחים אין צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ שגם הם פרי העץ הם אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים וכל שכן אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינים שצריך לברך על כל אחת ואחת והוא הדין אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים: ובמ"ב: (סב) שגם הם וכו' – הא לא"ה אין ברכה מעין ג' פוטרת בנ"ר וכן להיפך [אחרונים]:

Join the Conversation

4 Comments

  1. הש"ע מתכוון שכך צריך לעשות לברך על העץ ולפטור את התפוח? או שא בירך יצא ולא יכול לברך בורא נפשות?
    כי מה זה שונה ממקרה של פירות האדמה ששם הפוסקים אומרים שלא יצא בתנובת השדה. אז מעדיפים קודם בורא נפשות רבות.
    אז גם בזית ותפוח נקדים את התפוח לכאורה?

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל