שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
צלם מקצועי שצילם איש ואיש לא שם לב ששיעריו היה גדול בעת שעשה תמונה ואחרי תשלום התקשר להצלם ואמר שלא הודיעו לו שום הנחה לתמונה מקצועי והלך בדחיפות מפני שהבוס ביקש ממנו.
וביקש לצלם מה נעשה? הגיד לו שאם כך אז יתן לו הנחה של 50% לתמונה אחרת ואז יעשה לו עוד וסיכמו בניהם על זה, אבל תשלום לא שילם.
הצלם היה עסוק יותר מה שחשב וגם נסע וכו' ועיכב האיש כמה זמן, מ"מ חשב שכיון שיש לו מבצע לא יתלונן כי קיבל משהו טוב לו.
ואז כשהגיע יום התמונה אמר לו הצלם סליחה אני יודע שאמרתי לך על הנחה אבל אם תרצה זהו מחיר שלם, זה עלך להחליט בתעשה.
ואז לא עשה תמונה אחרת ונשאר עם תמונה שלא כ"כ אהב ושימש אותה לעבודה למטרת פירסום.
ואף שלא מן הראוי לעשות כן מ"מ רק דברים נינהו ומחוסר אמונה, וביותר כאן אם יש עוד משהו אולי רק תערומת על מה שנתן לו לחשוב שאפשר לקרות ולא קיים.
אשמח לקבל תשובה שאם יש גם ענין של תערומת או רק מחוסר אמונה?
תודה רבה
ברכה הצחלה ושלום
תשובה:
שלום וברכה,
תרעומת הוא דבר קל יותר ממחוסרי אמנה שגם במקרים שאין איסור מדין מחוסרי אמנה יש תרעומת. ולכן אם הצלם עבר על איסור של מחוסרי אמנה כ"ש שיש עליו תרעומת.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע ריש סימן שלג ובסמ"ע ס"ק א.
ובשו"ע שם איתא, השוכר את הפועלים והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותם, אין להם זה על זה אלא תרעומת, ע"כ. ובסמ"ע שם כתב וזה לשונו: א] אלא תרעומת. לשון הטור [סעיף א'], איזה מהן שבא לחזור הרשות בידו, שיכול לומר הבע"ה לפועל השכר עצמך במקום אחר, והפועל יאמר לבע"ה צא ושכור לך פועל אחר, אלא שיש על החוזר תרעומת בשביל הטורח. וכתבתי בפרישה [שם] דממ"ש הרשות בידו לחזור, משמע דלית ביה אפילו משום מחוסרי אמנה, דס"ל דלא אמרו כן אלא כשחוזר מדבריו בדבר שאין בו תועלת, וכמ"ש הטור ומור"ם ז"ל לעיל סוף סימן ר"ד [סעיף י"א] דכשנשתנה השער לית ביה משום מחוסרי אמנה, וה"נ כשחוזר בע"ה משום שאינו צריך להם או שנמצאו פועלים בזול יותר, ולפ"ז החולקין שם וכמ"ש מור"ם ז"ל שיש חולקין בזה, חולקין גם כאן. ומ"ש אין להם אלא תרעומת, ר"ל לאפוקי תביעת ממון, אבל ממחוסרי אמנה ג"כ נינהו. והא דאין להם תביעות ממון זה על זה, יתבאר בסעיף שאחר זה דהיינו דוקא כשלא גרם החוזר היזק להאידך ע"ש, עד כאן לשונו.
