שאלה:
הרב שלום,
אני מנהל משק חקלאי עם בעלי חיים. במשך השבוע אני מטפל בהם. בימים בם אני לא עובד, שישי שבת חול המועד וכיוצא יש לי עובד שגר במקום. הגדרת השכר שלו היא פר ימים. בחודש רגיל הוא מקבל עבור שמונה ימים שזה שישי שבת ארבע פעמים, ואם יש ימים מיוחדים אני מוסיף לו סכום קבוע ליום.. בעיון פשוט בסימן שו היה נראה לי שזה אסור כיון שהגדרת העבודה היא לא לסך ימים של שבוע או חודש שבתוכם שבת, אך מאידך גם מספר ימים קצוב של עשרה ימים שבתוכם שבת כן הותר, ועוד שבסוף הסעיף המשנ"ב מתרץ את המנהג לשכור פועל לשבת אם בלועים כמה שעות לפני /אחרי שבת ומזה נראה שגם בנידון דידן מותר.
כמו"כ אולי יש צד להקל שאמרתי לעובד שאם הוא נוסע מביתו לשבת, הוא יכול לתת להם מזון לפני ואחרי שבת במקום בשבת, כך שבפועל בידו להחליט אם לעבוד בשבת.
יש באפשרותי לשלם לו סכום קבוע חודשי גבוה יותר, שמהווה ממוצע של שנתי חלקי 12.
יתכן ויש באפשרותי לכתוב בתלוש תשלום עבור "תוספת מאמץ", ואולי יחשב כ-מתנה, שאין בה משום שכר שבת.
מה עלי לעשות?
תשובה:
שלום וברכה
כפי שציינת, אם העבודה היא גם על שישי ומוצ"ש, יש כאן שכר שבת בהבלעה, ותקבעו מראש שהשכר הוא על העבודה ביום שישי וכפי שציינת שמבחינתך ניתן לבצע הכל גם בלי לעבוד בפועל בשבת, כך שזה ממש לכתחילה לפי דעתי.
ההגדרה היא כמו הבלעה של דמי אתרוג של שביעית בלולב, שאני משלם יותר על לולב, כי מובלע בתוכו דמי האתרוג?
אכן כן. אפשר גם בפחות, כלומר סתם להבליע, אבל אם עושים כך זה יותר מהודר.
השאר תגובה