נעלים ובגדים בספירת העומר

מי שנוהג לברך רק בלבישה, יכול להקל בשעת הצורך לקנות בספירת העומר וללבוש רק בחג השבועות, או לספרדים לאחר ל"ג בעומר [ואם אין לך חליפה אחרת סבירה אתה יכול לחדש אותה בשבת ולברך שהחיינו אפילו בתוך ימי הספירה]. ויש שבכלל לא נהגו באיסור קניית בגד חדש בימי הספירה. בגד שלא מברכים עליו שהחיינו, כמו נעליים, או בגד פשוט, אין בכלל הגבלה על קנייתו בספירת העומר.

מקורות:

יש שכתבו שמותר לברך ברכת שהחיינו בימי הספירה, עיין בשו"ת לבושי מרדכי סימן קנ"ג ובתוס' חיים על חיי"א כלל קל"א ס"ק י"ב כתב שלא מצא מקור בספרי הפוסקים שאוסרים לברך שהחיינו ועיין בכף החיים סימן תצ"ג סק"ד ובשו"ת יביע אומר ח"ד סימן כ"ו, אולם מצינו בפוסקים שהביאו מנהג זה שלא לברך שהחיינו עיין בספר אליהו זוטא [תצג,א] שכתב כן בשם רבינו ירוחם ועיין בלקט יושר עמוד צ"ז, ויש שחילקו בין ברכת שהחיינו על פרי חדש שמותר לברך אבל אסרו ללבוש בגד חדש ועיין בשו"ת יביע אומר [שם] שהמחמיר בזה תבוא עליו ברכה ועיין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סימן מ"א משכ"ב. עד כאן הבאנו שיש מנהגים שונים בעניין ברכת שהחיינו בימי הספירה יש שנוהגים לברך על כל דבר ויש שנוהגים לברך על פירות ולא על בגדים ויש שמחמירים ואינם מברכים כלל, אולם בנוגע לקניות בימי הספירה כמובן שכל הנידון הוא רק לאילו שנוהגים שלא לברך בימי הספירה, והאיסור הוא רק בדברים שאדם נוהג לברך עליהם בשעת הקניה, ועיין בספר לקט יושר שכתב באמת שאסור לקנות בגד בימי הספירה עד ר"ח סיון אפילו אם צריך את הבגד לחג השבועות, אולם כתב הכף החיים בסימן תקנ"א שלמנהגינו שאנחנו לא מברכים בשעת קניית הבגד רק בזמן הלבישה, מותר לקנות בגדים חדשים גם בימים שאסור לברך בהם שהחיינו, ולכן בימי הספירה שהאיסור לברך שהחיינו אינו מעיקר הדין אלא מנהג שיש הרבה שהחמירו בו, אין חובה להחמיר בזה גם ביחס לקניית בגד, באדם שאינו מברך שהחיינו בשעת הקניה, אבל דבר שאדם נוהג לברך עליו שהחיינו בשעת הקניה, לא יקנה אותו בימי הספירה (אם הוא מהנוהגים להחמיר).