שאלה:
שלום האם מותר/אוי לדיין להסתמך על מיעוט פוסקים, או על הלכה שנמצאת במחלוקת הפוסקים דווקא כדי להקל על בני זוג המתדיינים בפניו- על אחד הצדדים או שניהם, או שמא נאמר- הם הביאו על עצמם את המצב בכוונה או שלא בכוונה ואמנם הפסק דין לעיתים קשה יותר לבעלי הדין אבל מבחינת הלכתית צודק יותר אז מדוע שנקל?
תשובה:
שלום וברכה,
הדיין לעולם לא מחפש להקל או להחמיר וגם לא יכול להקל או להחמיר, בדיני ממונות כל קולא היא חומרא לצד השני, וכל חומרא היא קולא לצד השני. כאשר יש מחלוקת בין הפוסקים הכלל בדיני ממונות שאין מוציאים מיד המוחזק, ויש לו טענת קים לי כאותם שיטות. יש כללי פסיקה מתי אין לומר קי"ל. כאשר יש כוח ביד הדיין להכריע בין השיטות, לא ניתן לומר קי"ל נגד הכרעתו של הדיין.
בהצלחה.
מקורות:
נתיבות כללי תפיסה חידושים אות כ.
שלום , רוח הדברים מובנים לי אך אשמח לדוגמא אם ניתן, כי זה נושא חשוב אולי גם לקוראים אחרים.
תודה!
חלוקת ראשונים או גדולי הפוסקים נחשב לספק והדיין צריך לומר קים לי עבור המוחזק ולפטור את המוחזק. משום שבספק אין מוציאים ממון. אבל במחלוקת של פוסקי זמנינו והדיין מכריע כשיטה אחת יכול להוציא ממון ואין זה ספק מאחר והדיין מכריע כצד אחד. וגם הבע"ד לא יוכל לטעון קי"ל כדעה החולקת.
השאר תגובה