שאלה:
יש לדון לפי מה שכתוב בהלכה (חו"מ סי' צז) שאסור אפי' להיראות לפניו, באופן ששאלו אם יש לו, וענהו הלא, לא אין לי, אם חייב לברוח משם מיד כדי לא להראות בפניו או שמא יכול לגמור לדבר עמו או להיות בקרבתו ?
תשובה:
שלום וברכה,
מסתבר שמותר למלווה להמשיך לעמוד ולשוחח ולשאול מתי יוכל לגבות את כספו, כיון שהאיסור חל רק אחרי שיודע שאין ללווה ומתראה עימו ולצערו. אבל כשתחילת הפגישה הייתה לצורך גביית חוב כל ההליך שנמצא כאן המלווה הוא כחלק מהגבייה, ואין כאן איסור. ויש כעין ראיה לדברים מעני שקיבץ צדקה שכאשר יגיע לסכום של מאתיים זוז לא יוכל לקבל עוד צדקה, אולם אם מתחילה היה בדעתו לגבות משכונה, הרי הוא כעני גם אחרי שהגיע לידו מאתיים זוז כל שלא סיים את המקום שהגיע לאסוף. נמצא שאם הסיבה שהגיע לשוחח כדי לגבות חוב הרי דינו כבע"ח שגובה חובו ולא כנושה עד שיסיים לדבר איתו.
בהצלחה.