שאלה:
האם מותר לגזוז ריסי עינים שארוכים מאוד שמפריעים לי בין במראה ובין שמרגיש כבד ופרוע?
ואם התשובה כן, האם מותר להשתמש במספריים או גוזם המיוחדים לכך כדי שיצא מסודר ולא יראו שגזרתי בידים?
תשובה:
שלום וברכה
מותר לגזום כיון שזה מפריע לך, והמטרה כאן אינה נוי בעלמא. מותר במכשיר כי אחרת זה יצא מעוות.
לגבי שער בשאר המקומות: באופן כללי מותר לכל אדם לגלח שערות הידיים והרגליים על ידי מספרים כעין תער. וכפי שמבואר ברבינו יונה באגרת התשובה סימן ל"ו וכן פסק השו"ע יו"ד סימן קפ"ב סעיף א', אבל על ידי תער אסור משום איסור לא ילבש גבר שמלת אשה. אמנם במקום צער התירו לגלח אפילו בתער. וכפי שמבואר במרדכי [שבת פ"ד סימן שכ"ז] שכתב שבני אדם שיש להם הרבה שער בידיים וכדומה ומתביישים בכך, מותר להם לגלח בתער, משום שאין לך צער יותר מבושה, וכ"כ היש"ש ביבמות [פי"ב סימן י"ז].
ובעניין שערות של בית השחי ובית הערווה אסור לכל אדם לגלחם אפילו במספרים כעין תער, משום איסור לא ילבש גבר שמלת אשה. וכפי שמבואר בשו"ע [שם] אמנם במקום צער מותר וכפי שכתב הב"י בשם הרשב"א שבמקום צער ובמקום רפואה, מותר לגלח, ועיין בשו"ע בסעיף ד' ובסעיף ב', שמבואר שם שבמקום צער ולצורך רפואה מותר לגלח.
נ.ב. גילוח על ידי ניתוח לייזר, אפילו בשערות הידיים והרגליים שהאיסור הוא רק על ידי תער, מסתבר שיש לאסור ג"כ ע"י ניתוח לייזר, מפני שזהו דרך הנשים ושורש האיסור הוא משום לא ילבש שאסור לעשות תיקונים לגוף כתיקוני הנשים. ועיין בשו"ת חלקת יעקב יו"ד סי' פ"ז.
מקורות:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות לא ילבש גבר שמלת אשה סימן קפב סעיף א: המעביר שער בית שחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות. בד"א, במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו. הגה: ואפילו לכתחלה שרי (ר"ן פ"ב דע"ז). רק החברים נמנעים בכל מקום (שם ובב"י בשם נ"י) (וע"ל סימן קנ"ו). ומותר להעביר שיער ( שאר) איברים במספרים בכל מקום.
ים של שלמה מסכת יבמות פרק יב סימן יז: דין המעביר שער בית השחי, ובית הערוה, בין בתער, בין במספרים, וכן האשה שגילחה הראש שלה, שניהם לוקין, ובמקום שאין דרך הנשים להעביר שער בית השחי, ובית הערוה, וכן האנשים, אין דרכן לגלח ראשן, שניהם פטורים, ואין חילוק, אפילו העביר כל גופו, או בית השחי ובית הערוה לבד, ושאר הגוף אסור מדברי סופרים, אפילו במספרים כען תער, ואם יש לו ריבוי שערות על ידו, ובוש, מותר להסיר, אפילו בתער (ולחוף) [ולחוך] בידו, מותר, אפילו בבית השחי, כדי להסיר שערו, מפני שמצערות אותו, וכ"ש בבגדו, ואם כינה עוקצתו, אסור לחוך בידו, ואף אסור ליטלנה בידו בתוך התפלה, אבל שלא בשעת התפלה, מותר ליקח בידו, ולזורקו בבית הכנסת, ומי שיש לו חטטים בבית הערוה, שרי, ואסור לאדם ללבוש מלבושי נשים, וכן איפכא, ומותר לאשה לגלוח מול עורף:
שו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן פז: וללקט לבנות משחורות או לצבען, דעת הרמב"ם פרק י"ב מע"ז, דאף רק בשערה אחת לוקה מן התורה, ואף להראב"ד בשם דחולק בשערה אחת, משמע ג"כ דבכמה שערות אף לדידי' לוקה וכן נפסק בשו"ע קפ"ב, אם כן מנ"ל להתיר בזה בגרמא. וחוץ מזה מי יימר דזה מקרי גרמא – הרי מבואר להדי' בשבת ק"י לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר ואסור משום סירוס, אף על גב דשם מכוין לרפואה לירקונה, ואפילו הכי אסור משום פסי"ר כמבואר בתוס' ור"ן שם, מכש"כ בני"ד שבכוונה לשם זה שישחרו השערות דאסור – ואם בסירוס דהאיסור בתורה וכרות וגו' ובארצכם לא תעשו, אפה"כ אסור על ידי שתיית כוס עיקרין, אם כן כל שכן בני"ד, הכי כתיב בתורה צביעה או ללקט השחורות, לא ילבש כתיב, וקבלו חז"ל ליפות עצמו כמו אשה בענין השערות לוקה משום לא ילבש, א"כ בכל אופן שעושה לא הוי כלל גרמא, רק זה הוא עצם האיסור – ועי' תוס' שבת ק"י שם דאף לבטל מצות דלערב אל תנח ידך, אסור כוס של עיקרין, אף דמצווה זו רק דרבנן כמבואר בבי"ש אע"ז רס"י א'. ועי' דברי חיים ח"ב סימן ס"ב במי שנתלבן חצי זקנו שמבאר דאיסור זה נוהג אף כשעושה רק משום צער – ואין לדמות זה להא דמותר לחוך בבגדו להשיר שער השחי וערוה בסי' קפ"ב שם, והטעם ברש"י נזיר נ"ט כיון דאין נוגע בשער רק בבגדו, דהאיסור רק ליפות עצמו כדרך שהנשים מיפות לעצמן ומסתמא אין הנשים מיפות עצמן בדרך זה להשיר השער דרך בגדן. והרי לן גמרא ערוכה שבת פ' ב' ופסחים מ"ג בנות ישראל שהגיעו לפרקן וכו' בנות עניים טופלות בסיד וכו' עשירים בסולת ומלכים בשמן המור, וברש"י שם שהביאו ב' שערות ומתביישות בדבר שלא באו עוד לכלל שנים וכן פי' בתוס' נדה מ"ט א' ד"ה ואב"א (ועי' בר"ח שבת שם שפי' בעין אחר) וכיון דהנשים משירות שערותיהן בכדי להתיפות ע"י סיד או סולת ושמן, פשיטא דאסור לאיש להשיר בית השחי וערוה גם בדרך זה, דהא זה עיקר האיסור לאנשים שלא להתיפות כדרך שעושים הנשים, ולא אמרינן דזה הוי רק גרמא כיון שלא מסיר השער תיכף רק לאח"כ וכמובן (וצ"ע קצת לפירש"י, דלמה דוקא הגיעו לפרקן, הא עיקר האיסור דגלוח שחי וערוה משום דדרך נשים לגלח משום ניוול, כמו שפירש"י בנזיר פרק ג' מינים, עי' מהרש"ל לסנהדרין כ"א ומהרש"א שם, ולפי' ר"ח בשבת הנ"ל ניחא)
האם מדובר דוקא לגבי ריסי עינים או גם גבות העניים?
מראה חריג ומבייש מותר, לנוי זו בעיה.
השאר תגובה