שאלה:
יש לי קצת "נערווים" לאחרונה… אני לא יודע מה לכוון בקריאת שמע..
מה פירוש המילים?
(עכשיו אני מכוון שאני רוצה לעשות את ציווי ה' ולקיים את המצווה של ק"ש)
תשובה:
שלום וברכה
כמובן זו לא הכוונה הנכונה… יש לכוון את אחדות ה', לא שרוצים לקיים את המצוה שזה גם צריך אבל זו לא כוונת הפסוק… הכוונה הפשוטה: שמע ישראל – האמן ישראל, ה' – שהוא אדון הכל היה הווה ויהיה, שהוא אלוקינו – המנהיג ומשגיח עלינו בעל היכולת ובעל כל הכוחות, הוא ה' -אדון הכל היה הווה ויהיה, אחד – אין עוד כח ומציאות חוץ ממנו בעולם כולו.
כמו כן חובה לכוון ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד – יהיה שמו הגדול מבורך, מפורסם וגלוי על כל העולם כולו.
שיתקבלו התפילות.
יש לי קצת קושי בענין…
יש איזו כוונה יותר מקוצרת? (האם זה מעכב?)
מה הכוונה הכי עיקרית?
הכוונה העיקרית היא שה' הוא אחד, המנהיג היחיד והבורא היחיד. זה בסיס שבלעדיו אין קריאת שמע.
זמן רב שאני מסתפק
לפי הדעות שקריאת שמע מן התורה רק פסוק ראשון
האם יש חיוב דרבנן על השאר שמוגדר כחיוב שמע דרבנן ויצטרכו לקרות זאת בתוך זמן קריאת שמע
או שמא זה רק סדר התפילה כמו פסוד"ז
אשמח למקור
תודה מראש
מפורש בכל הפוסקים בסימן נח שכל קריאת שמע חובה לאומרה עד ג' שעות, למרות שהעיקר להלכה שרק פרשה ראשונה היא מהתורה, ואדרבה, למשל לגבי פרשה שלישית כתב המשנה ברורה שם בס"ק כז, שאף שמדרבנן דינה כקריאת שמע וזמנה עד ג' שעות, מהתורה זמנה כל היום, ואם עבר הזמן עדיין הוא חייב לקרותה.
חכמים קבעו ג' פרשיות אלו כחלק מקריאת שמע ולכן גם זמנן כך. פסוקי דזמרה זה חלק מתפילת שמונה עשרה ולכן זמנם כתפילת שמונה עשרה.
תודה
שאלה נוספת ברשותכם
אם קריאת שמע זה באמת משהו נפרד
אדם שמשום מה אינו יכול להתפלל שמו"ע שחרית או ערבית
האם יש עליו לומר את קריאת שמע עם הברכות שלפני ואחרי ,שהרי מי שאיחר לערבית מתחיל שמו"ע ואחרי זה משלים הברכות ,אז נראה שזה לא תלוי זה בזה ,תודה
ברור שהם חיובים נפרדים, וגם אם נניח אדם יודע שלא יוכל להתפלל שמונה עשרה הוא מחוייב בקריאת שמע ברכותיה. ואגב גם קריאת שמע וברכותיה הן שתי מצוות חלוקות ואגב גם זמניהם שונים. קריאת שמע זו מצוה אחת, וברכותיה זה ענין אחר, ותפילת שמונה עשרה זה ענין שלישי, ושום דבר כאן לא תלוי ברמה העקרונית זה בזה, אלא שחכמים קבעו להם סדר.
השאר תגובה