גדר להיראות לפניו בהלוואה

שאלה:

יש לדון באדם שהלווה לחבירו כסף, והגיע מועד הפירעון ולא שילם, ולפי ההלכה אסור למלווה להיראות לפניו כדי שלא לביישו ולצערו.

ויש לדון האם משום כך, צריך המלווה לעזוב את בית הכנסת ולהתפלל במקום אחר כדי שלא לעבור על לאו מהתורה.

כמו כן יש לדון באופן שהמלווה והלווה שכנים, והלווה לא שילם האם באמת המלוה צריך לעבור דירה כדי שלא להיראות לפני הלווה ? שהרי בשביל לא לעבור על לאו, צריך אדם לאבד את כל ממונו, לא די שהלווה לא משלם את חובו בזמן, המלווה עוד צריך לעזוב את דירתו ? אתמהה
ושמעתי פעם שגדר 'להיראות בפניו', היינו שעומד בפניו בכוונה לצערו. וכגון אם שתיהם מתפללים באותו בית כנסת, והוא עובר לפניו בדוקא כדי לצערו ולביישו (הרי הוא מתפלל בקצה אחר של בית הכנסת ובכ"ז עובר בדוקא ליד הלווה).
האם יש לזה מקור ?
אשמח לקבל תשובה מכבוד הרב שליט"א
תורה מראש

תשובה:

כתב בפתחי חושן פתחי חושן חלק הלואה פרק ב הערה כ: ויש להסתפק אם צריך לעקם את הדרך כדי שלא לעבור על פניו, ואולי אין האיסור אלא כשמתראה לפניו בכוונה לנגשו. ע"כ.

באיסורים של חוב לחברו אינו צריך למכור נכסיו כדי שלא לעבור על איסור. וכמו שמצאנו גבי גזל שלפי דעת הש"ך (סימן שסז ס"ק ב) אין חובה להוציא מעות כדי להשיב את הגזל.בספר מנחת חינוך מצוה קל אות ו הקשה שהגזלן הרי מחויב במצוות עשה של השבת גזילה, וחייבים לבזבז עד חומש מממונו לקיים מצוות עשה, ואפשר שאף מחויב לבזבז כל ממונו, מכיון שאם לא יקיים את העשה יש בידו לאו דגזילה, ואם כן למה אינו מחויב לילך למדי כדי להשיב את הגזילה. ובשלמא לדעת הסמ"ע אפשר לומר שמפני תקנת השבים פטרוהו חכמים אבל לדעת הש"ך שפטור מן הדין, קשה. ובספר דברי יחזקאל סי' יג אות ג תירץ שכל שהאיסור הוא מצד הפסד ממון חבירו אינו מחויב לבזבז ממונו כדי להשלים ממון חבירו, דמאי חזית, וזהו בכלל מה שגילה הפסוק לענין השבת אבידה ששלו קודם ואינו מחויב לבזבז חומש ממונו. ולפ"ז יש לעיין באיסור של לא תהיה לו כנושה אם נדון אותו כאיסור ממוני שאינו צריך להוציא ממון עבור חברו.

בהצלחה.