לתרומות לחץ כאן

קניית בגד חדש בימי הספירה

שאלה:

שלום וברכה לכבוד הרב ארלנגר שליט"א,
רציתי לבקש, לדעת אחת ולתמיד מה מותר לרכוש ומה אסור מאסרו חג פסח ועד ל"ג בעומר:
1. האם מותר לקנות הכל, גם דבר שמברכים שהחיינו, אך דבר כזה שמברכים – להשתמש ולחדש רק בשבת?
2. מה לגבי אחד שלא מברך שהחיינו גם על בגד חדש או משהו יקר אחר, האם זה תלוי בכל אחד אם הוא מברך או לא?
3. האם יש הבדל בין אסרו חג וכל הימים האחרונים של ניסן עד ראש חודש אייר, ומר"ח אייר ואילך זה יותר חמור ושונה כמו מי"ז בתמוז עד ר"ח אב שמאב זה יותר חמור או שזה שונה?
4. האם יש בדברים הללו של רכישה וכו' הבדל בין ספרדים ואשכנזים?
5. ושאלת השאלות, מה הדין לגבי אחד שלא היה רוכש כלום וזה היה לו מאוד קשה אך הוא חשב שכך ההלכה, ואחר כך נודע לו שזה מותר ורק דברים שלא מברכים וכו', האם צריך התרת נדרים? פעם קראתי כאן באתר שכתבתם נראה לי בשם התרומת הדשן שלא צריך התרת נדרים ומותר לקנות ללא חשש.
דרך אגב, אם זה אבילות בימים הללו ולכן לא מתגלחים ולא מסתפרים, מדוע מותר לגזוז צפרניים?
יישר כח גדול מראש!

תשובה:

שלום וברכה

לאלו הנוהגים לברך בשעת הלבישה ולא בשעת הקנייה ניתן מן הדין לקנות בגד חדש בימים אלו, ולא ילבשוהו עד חג השבועות, או אם הם מקילים לברך בשבת יעשו זאת בשבת, אבל יש שהחמירו בכך שלא לקנות, וכיום הנהגה זו די רווחת בציבור, אלא שאינני יודע אם הנהגה זו רווחת כדי לחוש לדעה זו, או בגלל שהחליפו ימי הספירה עם ימי בין המצרים… אין הבדל בין ימי ניסם לאייר לענין זה.

אדם שסבור היה שהדבר אסור ועכשיו מעיין יותר ומגיע למסקנה אחרת, אינו צריך התרת נדרים.

שבת שלום ומבורך.

מקורות:

בענין ברכת שהחיינו בספירה יש מחלוקת גדולה: יש שכתבו שמותר לברך ברכת שהחיינו בימי הספירה, עיין בשו"ת לבושי מרדכי סימן קנ"ג ובתוס' חיים על חיי"א כלל קל"א ס"ק י"ב כתב שלא מצא מקור בספרי הפוסקים שאוסרים לברך שהחיינו ועיין בכף החיים סימן תצ"ג סק"ד ובשו"ת יביע אומר ח"ד סימן כ"ו, אולם מצינו בפוסקים שהביאו מנהג זה שלא לברך שהחיינו עיין בספר אליהו זוטא [תצג,א] שכתב כן בשם רבינו ירוחם ועיין בלקט יושר עמוד צ"ז, ויש שחילקו בין ברכת שהחיינו על פרי חדש שמותר לברך אבל אסרו ללבוש בגד חדש ועיין בשו"ת יביע אומר [שם] שהמחמיר בזה תבוא עליו ברכה ועיין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ח סימן מ"א משכ"ב. עד כאן הבאנו שיש מנהגים שונים בעניין ברכת שהחיינו בימי הספירה יש שנוהגים לברך על כל דבר ויש שנוהגים לברך על פירות ולא על בגדים ויש שמחמירים ואינם מברכים כלל, אולם בנוגע לקניות בימי הספירה כמובן שכל הנידון הוא רק לאילו שנוהגים שלא לברך בימי הספירה, והאיסור הוא רק בדברים שאדם נוהג לברך עליהם בשעת הקניה, ועיין בספר לקט יושר שכתב באמת שאסור לקנות בגד בימי הספירה עד ר"ח סיון אפילו אם צריך את הבגד לחג השבועות, אולם כתב הכף החיים בסימן תקנ"א שלמנהגינו שאנחנו לא מברכים בשעת קניית הבגד רק בזמן הלבישה, מותר לקנות בגדים חדשים גם בימים שאסור לברך בהם שהחיינו, ולכן בימי הספירה שהאיסור לברך שהחיינו אינו מעיקר הדין אלא מנהג שיש הרבה שהחמירו בו, אין חובה להחמיר בזה גם ביחס לקניית בגד, באדם שאינו מברך שהחיינו בשעת הקניה, אבל דבר שאדם נוהג לברך עליו שהחיינו בשעת הקניה, לא יקנה אותו בימי הספירה (אם הוא מהנוהגים להחמיר).

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בתחילת השבוע שאלתי לגבי שעון ורצועות של שעון ועניתם לי שמותר כי לא נהגו לברך שהחיינו.
    השאלה שלי היא האם מותר גם לענוד ולהשתמש בו בימי הספירה?
    2. כתבתם בתשובה עד שבועות אבל לפי הספרדים כבר מל"ד בעומר מותר וכבר לא חוזרים לאבילות, אז האם מותר לספרדים כבר מאחרי ל"ג בעומר?
    3. שאלתי ואולי זה קצת התפספס, מדוע אם זה אבילות, מדוע מותר לגזוז ציפרניים בימים הללו?
    יישר כח שוב.

  2. 1. מותר לענוד את השעון.
    2. לספרדים יש להקל, אחרי ל"ד בעומר.
    3. מדובר באבלות ישנה שיש בה רק כמה מנהגים מסויימים, אין הגבלות על רחיצה וציפורניים ועוד מדיני האבלות. ההקפדה בעיקר רק בדברים שכל מהותם שמחה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל