שאלה:
שלום רב,
רציתי לדעת מה אני צריך לברך על החטיף 'במבה' לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל.
אמרו לי שהרב יצחק יוסף אמר שהגר"ע יוסף היה מברך 'האדמה' אבל אני לא יודע אם הוא באמת אמר את זה
האם יש לברך על הבמבה 'האדמה' לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע מה עשה הגר"ע יוסף זצ"ל.
למעשה מנהג העולם לברך על במבה שהכל נהיה בדברו, כי אף שרגילים לרסק את הבוטנים לצורך יצור הבמבה עדיין לא ניתן לומר שעיקר נטיעתם לשם כך, ודינם ככל פרי או ירק מרוסק שנשתנתה צורתו, כ”כ בס’ שערי הברכה ערך במבה וכן המנהג הרווח. לגבי ברכה אחרונה, אם מחמת הניפוח יש חרירים גדולים הם אינם מצטרפים לשיעור אבל במבה צפופה חריריה הקטנים מצטרפים לשיעור, ובכזו במבה, ב5-10 חתיכות יש לברך בורא נפשות, כך כתב בספר כזית השלם. אחד מידידי כאן באתר הגיב והביא שבענין זה הגר"י יוסף סבר שאין לברך ברכה אחרונה אלא בכמות מרובה, אם אני זוכר נכון טעמו שכאן החרירים אינם טבעיים, אלא מכח הניפוח, וזה בעצם אויר שהוכנס למאכל באופן לא טבעי. אני לא מאוד מבין סברא זו, כי זה בעצם מהות המאכל, מה ההבדל בין תפיחה של בצק שהיא כולה אויר, לתפיחה לא טבעית שאני יוצר, ככל שזה אכן מהותי במאכל. אבל עכ"פ אלו הצדדים.
שבת שלום.
בילקוט יוסף מובא שהוא מעיד נאמנה על אביו בליל הסדר תשס"ו שבירך בורא פרי האדמה.
שמעתי גם שיש חברות שונות שטוחנות ויש שמועכות וזה גם קשור לענין כידוע.
אז כשאני רוכש שקית במבה איך אני אמור לדעת אם זה טחון או מעוך?
מנהג העולם לברך שהכל על במבה.
ישנו ספר ארוך מאד ממש הדן רק בברכת הבמבה כמדומני שמו אבוא בם עליו נסמך הילקוט יוסף שטען שגרעיני התירס הללו הם זן מיוחד אך ורק לצורך עשיית במבה ולכן ברכתו אדמה אמנם בהלכה ברורה טוען שאביו חזר בו ממה שנכתב בילקוט יוסף והורה כפי פסק בנו הרב דוד יוסף לברך שהכל. ולעניות דעתי מסוגיית טרימא המפורסמת אחרי עיון בראשונים ואחרונים על הבית יוסף והשולחן ערוך משמע שאם לא ניכר במאכל ממה נוצר (למרות שמפורסם) כלומר שאם נקח אדם פשוט שלא יודע ממה מכינים במבה הוא לא יעלה על דעתו לעולם שזה מגרעיני תירס כך יצא שיש לברך עליה שהכל
השאר תגובה