תרומות – לחץ כאן

ספרדי שגר בארצות אשכנז – מנהג המקום / המפיל לאחר חצות

שאלה:

שלום וברכה,
יש לי ויכוח עם אדם מסוים לגבי 2 שאלות.
1. האם ספרדי שגר בארצות אשכנז – מחוייב לנהוג כפי מנהגם?
2. והאם לפי דעת מרן הרב עובדיה יוסף יש לברך ברכת המפיל בשם ומלכות אף לאחר חצות
תודה רבה רבה לכם, פשוט אנחנו שעות מתווכחים על זה.

תשובה:

שלום וברכה

1. ברור שספרדי שגר במקום שבו כל בני המקום נוהגים כמנהגי אשכנז או להיפך, חייב לנהוג כמנהגי המקום, מה שייך ויכוח בזה וכי זו לא גמרא מפורשת בפרק רביעי בפסחים ומקומות רבים נוספים? ראה שו"ע סי' תסח סעיף ד. מה שהיום אנחנו לא מאוד מורגלים בהלכה זו, משום שברוב מקומות הישוב שלנו, אם זה ארץ ישראל או אפילו ארה"ב ובודאי בצרפת ועוד, אין מנהג קבוע לכל בני העיר, אלא קהילות שונות עם מנהגים שונים וחלוקים. ועל זה יש סדר שלם של הלכות בענין לא תתגודדו, שכאשר יש "שני בתי דין בעיר אחת" כל אחד נוהג כמנהגו, ולכן אין מנהג המקום שמחייב [כמעט בשום תחום] וכל אחד רשאי להשאר במנהגי אבותיו [אני כותב כמעט בשום תחום, כיון שהתעורר כאן דיון באתר האם מותר לבני אכשנז להניח תפילין בחול המועד בארץ ישראל, אני צידדתי שאסור, משום שלגבי זה יש מנהג המקום מובהק הקיים בכל הקהילות, כנגדי היו שהתרעמו מאוד על דברי, אבל העקרון ברור].

השאלה מה קורה היום, שנניח ספרדי מגיע למקום באירופה שכבר עזב על ידי ההודים, האם יש מחוייבות היסטורית למקום, לדעתי אין דבר כזה. לא המיקום הגיאוגרפי קובע את המנהג, אלא בני המקום, וכאשר הישוב נעזב ויש עכשיו קהילה חדשה אין להם מחוייבות למנהגים קדומים.

2. לגבי ברכת המפיל אחרי חצות לדעת הגר"ע יוסף ואחרים: על פי הלכה למנהג בני אשכנז מברכים ברכת המפיל גם אחרי חצות הלילה עד חצי שעה לפני עלות השחר, ובודאי אין לומר המפיל לכתחילה על דעת להפסיק אחר כך בדיבור, ראה תשובות והנהגות ח"א סי' קצח, שאין לנו לנהוג כמנהג הקבלה למי שאינו בקי בכך ומכוין כל אורחותיו על פי קבלה, וראה עוד דרכי חיים ושלום אות שמח שכך היה נוהג. אמנם הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ד סי' כא ועוד מקומות חשש בזה לדברי הכף החיים בסי' רלט ס"ק ח על פי הבן איש חי והמקובלים שלא לברך המפיל בשם ומלכות לאחר חצות, ושלא כדברי הברכי יוסף בסי' רלט שם שהביא השערי תשובה.

שבת שלום ומבורך.

Join the Conversation

3 Comments

  1. אני חוזר שוב, ככל שמדובר במקום שיש בו מנהג קבוע, נניח הוא גר בעיר לוצרן שבשוויץ, שם יש בית כנסת אחד עם מנהגי אשכנז המובהקים זה דורות, והוא נעשה חלק מהקהילה הזו, הוא נוהג בכל כמנהגי המקום.

  2. לגבי ברכת המפיל הן אמת שכך כתב הגרע"י בספרו יחו"ד, אך ידוע ומפורסם ש"הדר הוא לכל חסידיו", ולבסוף פסק לברך אף אחר חצות. וכך מעיד בנו הגר"ד יוסף שליט"א בשם אביו ושביקש ממנו לפרסם את זה שחזר בו בענין זה ושיש לברך המפיל אף אחר חצות.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל