שאלה:
שלום לרבנים, אשמח בבקשה לדעת האם ידוע לנו הדבר הבא:
האם עונשו של אדם שעובר עבירה אך יש לו "נסיבות מקלות" שונה מאדם שאינו עומד בניסיון ספיציזי זה ו"סתם" נכשל?
לדוגמא:
1.אדם שלצורך פרנסתו חייב (ממש אנוס -ניסה אלף פעם למצוא תחליף למקום צנוע יותר ולא עלה בידו) לעבוד בסביבה לא צנועה והוא נכשיל תדיר במראה עניים.
2.אדם שלא זכה להינשא והוא כבר מבוגר ונכשל בשמירת הברית .
3.אדם שיש לו בן הורה בעל אופי קשה שמקשה עליו לשמור כיבוד אב ואם והוא נכשל בכך ולא מכבדו.
4.אדם שבאופי שלו אינו הורה טוב/מחנך טוב, ואינו מחנך את ילדיו כראוי בכלל ולשמירת מצוות בכלל.
5.אדם שנישא לאישה שעם הזמן הפכה לאישה קשה ורבות המחלוקת עמה וקשה לפרק את המשפחה בשלב מאוחר ועל כן הוא נכשל בשמירת שלום בית וכיבוד אשתו.
האם אותו אדם בדוגמאות הנ"ל יש התחשבות בדין שמיא כלפיו כאשר הוא נכשל שכן הניסיון שלו בנושא זה קשה יותר מאדם אחר?
תודה!
תשובה:
שלום וברכה
ברור שהכל לפי המצב, המצב אינו מתיר שום דבר כמובן, מעבר לגדרים ההלכתיים הידועים, אבל העונש בהתאם לנסיבות. ידועים בענין זה דברי רבי ישראל סלנטר כפי המובא באור ישראל, שעל עוון שקל להמנע ממנו אדם יענש יותר מעוון שקשה להמנע ממנו, ומדבר בענין זה על הנושא של המתייצב על דרך טוב שאמרו לגבי ההכנה לראש השנה, שאם אדם יקבל על עצמו קבלה קטנה שקל לקיימה, כבר יסיר מעליו חרון אף גדול, שכן עונשו של עוון זה גדול דוקא בגלל שקל להמנע ממנו.
שנדע רק טוב, בזה ובבא!
ראיתי פעם סברה הפוכה. ככל שקשה יותר להתגבר על האיסור מסתבר שהעונש יהיה יותר קשה בהתאמה לקושי שנמנע ממנו ע"י אי שמירת ההלכה. אחרת נמצא חוטא נשכר. שכן יוצא שע"י חטאו נמנע ממנו הצער הגדול.
נראה שמה שאני כתבתי הוא הנכון.
השאר תגובה