שאלה:
א) מה קורה עם כל החמץ שנמצא על האוניה במהלך החג? בבעלות מי זה? מי אמור למכור? וכיצד יכול הגוי לממש את המכירה?
ב) כמה זמן אחרי החג יש לחשוש ומתי הסחורה כאן בוודאות נעשתה לאחר החג?
ג) קראתי לני שנים כי חברות מסויימות ש"נתקעו" עם סחורה שאנשים כבר לא מעונינים לרכוש ממתינים עם זה מס' שבועות עד שהעירנות הציבורית יורדת ואז משווקים ולחלופין הם שולחים את זה לכאן. שוב, עד כמה צריך לחשוש? במיוחד לאור העובדה שמדובר בקנס מדרבנן.
תשובה:
שלום וברכה
לא כל כך הבנתי כלפי מה הדברים אמורים, יש יבוא שדוקא מותר לאכול בהידור, כיון שהוא עדיין של הגוי האיטלקי וכדומה [פסטה] עד שזה מגיע לארץ. כמו כן, אין כל בעיה למכור לגוי גם דבר שנמצא על האוניה, אין תנאי כזה שיוכל לקבל אותו דוקא בפסח, מה הקשר? לכן נניח פסטה של אוסם שהיא בדרכה אליכם לארה"ב, נכללת במכירה לגוי שנעשית על ידי חברת אוסם. כמובן לכתחילה יש לציין את מקום המצאה.
מה שאתה מציין לגבי עירנות הציבור לא שכיח כל כך משום שלפחות בארץ כל היבואנים והחברות הגדולות מקיימות מכירת חמץ, זה מצוי בעיקר במכולות באיזורים חילוניים, אבל שם הכל על המדפים מיד אחרי פסח ולא מוחבא במחסן, מי שיודע להחביא יודע גם למכור לגוי…
התופעה מאוד מצויה ביחס להידור שהחל להיות רווח בשנים האחרונות שלא לאכול מחמץ שנמכר לגוי, לגבי זה אכן מיד אחרי פסח כל החנויות באיזורים החרדיים מוצפים בסחורה שנאפתה לאחר הפסח, ובעוד שבועיים שלושה יתחילו לצאת מהמחסנים המוצרים שנמכרו לגוי… מי שמאוד מקפיד על כך יכול לבדוק בקוד היצור ולדעת ממתי הסחורה.
ברכה והצלחה.
במחילה מכבודו וברשותו רציתי להרחיב מעט את הנושא באוניה ובכלל בחנויות.
מי ישלם מיסים וקנסות על התקופה שבגוי הוא הבעה"ב? במידה ויהיה מס שבח על עלית ערך החמץ במהלך החג, וכן במידה ויתברר שהסחורה אסורה ע"פ חוק או שזה ארוז בצורה הנוגדת לתקנות או חוסם יציאות חירום וכדו' מי אחראי לכך? וכן במידה והאוניה תטבע – או אם תפרוץ שריפה. מי יתבע את חברת הביטוח? ומי יקבל את הפיצויים? כשהספקים יגבו ריבית-פיגורים על אי-עמידה בתנאי התשלום (עם היתר-עסקא כמובן או ספק גוי) מי אחראי לכך?
האם העובדה שהיהודי יהיה זה שיתעסק מול חברת הביטוח הספקים הממשלה וכו' לא מלמדת משהו על רצינות המכירה ותוקפה? האם לא היה צריך להעביר את הבעלות גם בחברת הביטוח וגם ברישומי הממשלה?
השאלה שלך נכונה גם לגבי חמץ שנמצא בחניות, ולכן אנחנו מאוד ממליצים באופן כללי לא למכור חמץ גמור אנשים פרטיים שלא מדובר בהפסד גדול, אבל לגבי הקנס של אחרי פסח שהוא דרבנן ניתן לסמוך, ואגב יש מחמירים גם בזה.
ולעצם הענין, כמובן שכל זה מסודר בשטרות המכירה, מה בדיוק באחריות הגוי ומה באחריות היהודי, ומה ישלם הגוי כאשר ירצה לממש את המכירה ומה לא, ואיך מוגדר חלקו של כל אחד מהם, יש חוזה שלם בין המערכת כשרות לבין הגוי. כל הנושא הזה נלקח היטב בחשבון.
השאר תגובה