תפילה בשדה ובמקום פתוח / תפילה ביחיד או בציבור?

שאלה:

ב"ה
שלום לכבוד הרב
בברכות לד: חציף עלי מאן דמצלי בבקתא פירוש בבקעה
שנמצא במקום פרוץ
ולרוב המפרשים הטעם משום צניעות ואימת המלך

שאלתי היא שכיום מצוי דווקא שבמרחב ובמקום פתוח אדם מגיע להתעוררות והרגשת נוכחות הבורא ויראת שמים
האם במקרה כזה יש להתפלל במקום פתוח אף לכתחילה?
או שאפילו כשמתפלל במקום סגור לא מגיע לו הבושה וההכנעה וכו' יש לומר לאדם להתפלל כך בדווקא מצד חצוף וכדומה.
תודה

תשובה:

שלום וברכה

באופן כללי אנחנו חייבים לסדר את הרגשות שלנו לפי ההלכה ולא להיפך, ולכן אנחנו יהודים פשוטים, אם בהלכה כתוב להתפלל בתוך מבנה כך יש לעשות. ובכלל, החובה להתפלל במנין היא מאוד חשובה [לגבר, לא ברור לי לפי השם שלך אם אני כותב לגבר או לאשה, זה ניטראלי כזה…], וכך ממילא אין מקום להתפלל ביחיד בחוץ כאשר ניתן להתפלל במנין בבית הכנסת. וכפי שאמרו חכמים "אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת" וכתב רש"י – עם הציבור.

מקורות:

לעצם הענין בחובת התפילה בציבור [מלבד מעלתה הרבה, האם זו חובה או לא], נחלקו הדעות, יש סוברים שזהו חיוב גמור, ומשום שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור, ויש שדייקו מלשון השולחן ערוך בסי’ צ סעיף ט שאינה חיוב גמור, שכן כתב “ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור”. אמנם, לשון הרמב”ם בפ”ח מהל’ תפילה, הוא “צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור”, ומשמע שהיא חובה ממש, וכן נראה מדברי התוס’ בברכות מז ב שר”א שחרר עבדו כדי לקיים תפילה בציבור ומשום שהמצות עשה של ונקדשתי בתוך בני ישראל דוחה את האיסור לשחרר עבד כנעני, וראה עוד רמב”ן גיטין לח ב, שו”ת הרדב”ז ח”ד סי’ יג, ובהרחבה בשדי חמד כללים מערכה ת כלל לז.

בשו”ע הרב הגדיל יותר וכתב שם בסעי’ יז: תפילת הציבור אע”פ שהיא מצוה מדבריהם גדולה היא ממצות עשה של תורה!

בשו”ת אגרות משה ח”ב סי’ כז כתב סברא מענינת לחייב תפילה במנין מעיקר הדין, שהרי כלל יש בידינו שהמתפלל במקום צואה אינו יוצא ידי חובתו, ומשום שתפילתו תועבה ואינה מתקבלת בשמים, ואם כן כיון שאמרו חכמים אין תפילתו של אדם נשמעת אלא עם הציבור, מן הדין לומר שאינה תפילה כלל ועליו לחזור ולהתפלל, אלא שבדיעבד אין לחייבו בכך, משום שאפשר שיש לו זכות אבות מיוחדת שבזכותה תתקבל תפילתו. נמצאנו למדים שהכרעת הפוסקים שיש חיוב להתפלל במנין.