פדיון כפרות עכשיו

הגבהת ספר תורה לספרדים – מקור וטעם

שאלה:

שלום רב
מניסוח דברי המחבר בהלכות גלילת ספר תורה משמע כי הגלילה תתבצע בסוף הקריאה (נלמד מההנחיה שלא להתחיל בהפטרה עד סיום הגלילה כדי שגם הגולל ישמע את כל ההפטרה וגם מהדרישה להגביה את הספר הראשון רק לאחר הנחת השני במקרה של שני ספרים) כמו כן יש גם התייחסות לעניין קשירה שלא מעשית לפני קריאת התורה. עוד נאמר שם שהכתב יהיה כלפי המגביה וגם שאין לגעת בקלף בידים חשופות אם כך מדוע הספרדים מגביהים בתחילת הקריאה ולא בסופה? איך באה לידי ביטוי הקשירה במטפחת? ומדוע במקרים רבים אני רואה שהספרדים אוחזים בקלף ביד בזמן הצורך להזיז את מקום הקריאה?
ובכלל מכל הכתוב שם ממש נראה שספרי התורה היו כולם כמו הספרים האשכנזיים ולא כמו מה שאנחנו מכירים היום בספרים ספרדיים

תשובה:

שלום וברכה

למעשה אתה מצטט מדברי השו"ע בסי' קמז, שם מדובר לאחר הקריאה, כמובן גוללים גם למנהג הספרדים, ויש להזהר בברכות ההפטרה וכו', שהרי לא משאירים את הספר על הבימה והולכים… אבל ההגבהה בה מראים את הספר לעם, לא בכדי דיבר עליה השו"ע בסי' קלד, שם מדובר לפני הקריאה בשעת ההוצאה, ומקור דבריו כבר במסכת סופרים פרק יד הלכה ד, והוא קדום למנהג אשכנז, ועל פי האר"י כל הסגולה של ההגבהה הוא דוקא לפני הקריאה שאז יש הארה, אבל בסיום הקריאה ההארה כבר מסתלקת, ראה שער הכוונות דף מח, וכך מבואר בזוהר פרשת ויקהל. האשכנזים שינו את המנהג מפםני המון העם שהיו עוזבים את בית הכנסת אחרי ההגבהה לפני הקריאה והיו סבורים שההגבהה עיקר, ראה כף החיים קלד, טז.

ומכל מקום גם אחר כך יש לגלול עם כל הדינים שהזכרת ויש להזהר לא לגעת בקלף אלא באמצעות מטפחת.

נכון שהיו גוללים עם מטפחת וכנראה לא בנרתיק עץ.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל