שאלה:
ב"ה
שלום לרבני בית הוראה,
אני מתגוררת בבית דו משפחתי הגישה לביתי עוברת בדרך משותפת שמקבילה לבית של הדייר הראשון ,
את השטח המשותף הוא קירה וריצף מבלי לשאול אותי והתחושה בכניסה בשעת המעבר כאילו אני עוברת בחצרו הפרטית.
בקשתי מהשכן להתקין מחיצה כך שיהיה לי מעבר בפרטיות והוא מתנגד נחרצות חשוב לציין רוחב הדרך המשותפת 3 מ' והוא משתמש בה כאילו היא שלו ואנו עוברים בחוסר נוחות.
שאלותי הן
1)מה ההלכה אומרת לגבי בקשתי להתקין מחיצה
2)מה דין הקירוי והריצוף שנעשו מבלי לבקש את רשותי?
חשוב לציין כי הריצוף שהוא עשה גורם לכך שמי הגשמים לא מתנקזים ונוצרת שלולית ענקית בשטח שלי מבלי יכולת לעבור מבלי לצעוד בתוכה וגם מכך הוא מתעלם .
אודה לתשובתכם
תשובה:
שלום וברכה,
שביל משותף שרחב כדי שיהיה ניתן לחלקו בין שני השכנים, וכל שכן יקבל חלק ראוי למעבר, ניתן לכפות חלוקה במעבר. אלא שהשכן שעובר לא יכול לחייב את השני על העמדת גדר, כיון שהעובר לא ניזוק בהיזק ראיה, ולכן אם ירצה לבנות גדר עליו לבנותו לבדו, והגדר יעמוד בשטח שלו בלבד והוא יישא בהוצאות.
השכן שריצף וגרם לשלוליות מים חייב לתקן את הנזק ולפעול למנוע את הנזק.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן קנז פרטי דינים מתי כופים זה את זה לבנות מחיצה ביניהם.
