שאלה:
פסק השו"ע (קי"ד ס"ט) שמועיל לומר מוריד הטל כנגד התפילות ב30 יום שלאחר פסח להרגיל לשונו, אשה ספרדייה שבקביעות מתפללת תפילה אחת ביום כמה פעמים צריכה לומר? האם מועיל לומר 30 פעם כנגד מה שמתפללת ב30 יום?
תשובה:
שתעשה את עצת המהר"ם מרוטנבורג, לומר 90 פעם "מחייה מתים את הרב להושיע מוריד הטל".
בהצלחה
מה הסיבה שלא מועיל 30 פעם? הרי כמו שלגברים צריך 90 כנגד התפילות ב30 יום, לנשים המתפללות פ"א יוצרכו 30?
מה ההגיון שלשונם של הגברים תורגל ב30 תפילות ושל הנשים בשליש מזה?
יסוד ההלכה הוא שאחרי 30 יום אדם משנה הרגלו, ואי"ז מצד התשעים פעם כי גם אשה שלא מתפללת ג' תפילות, מוסכם בהלכה שאחרי שלושים יום אינה חוזרת, אלא שחידשו הראשונים ע"פ הירושלמי ש"אם ריחק נגיחותיו מהני קירב נגיחותיו לא כל שכן", דהיינו שאם יאמר ביחד מה שאומר ב30 יום ודאי שמועיל, ואין בזה סברא של תשעים, א"כ כל אדם לפי עניינו, האיש בתשעים והאשה [לספרדים שחייבת תפילה אחת ביום] לפי עניינו, כנלע"ד.
ברור שזה נקבע לא לפי 30 יום לבד, אלא לפי סדר התפילה בימים אלו, מה יהיה אם לא יתפלל בכלל…
אם לפי סדר התפילה, כיצד נסביר את העצה של מהר"ם מרוטנבורג?
אני מבין שכוונתך לטעון כנגד השואל, כי לדברי זה מובן.
מכמה אחרונים מוכח שהכל תלוי בימים ומזה נגזר הפעמים, המ"א מחלק בין שאלה להזכרה דבהזכרה צריך לחזור יותר פעמים מתשעים ובשאלה צריך פחות פעמים, ולא קשה לו מה החילוק בין התרגלות הלשון לשאלה או ולהזכרה, כי הכל מתחיל מהימים והתוצאה היא הפעמים, וכן להט"ז שמספיק רוב ל' יום ואפילו חיסר כמה ימים מהני, לא שייך רוב אלא ביחידה ולא במספר כמו שלא מועיל רוב מ' סאה במקוה, ובהכרח שזה יחידה של חודש ומועיל רוב החודש. וממילא אם נחליט שאשה מעירא חייבת רק בפעם אחת ממילא גם לגבי התרגלות יהיה ב30 יום, אף שמסברא זה תמוה.
אמנם החתם סופר למד שזה 90 יום בדווקא שהביא לגבי שמות בגיטין שצריך שיורגל 90 פעמים כמו בהזכרת משיב הרוח, ומבואר שהוא ענין מספרי שאינו תלוי בימים
הדברים ידועים ראה משנה ברורה קיד לז וכף החיים שם, אבל נראה בעיני פשוט שדברו על כך שביום הראשון אין ג' תפילות, ויש הבדל בין שאלה להזכרה, אבל לבוא ולחדש עד כדי כך שגם מי שבאופן קבוע אינו מתפלל אלא תפילה אחת ובעצם הזכיר רק שליש, יועיל לו בגלל מעבר הימים, לא נשמע נכן.
השאר תגובה