צרור מפתחות – מוקצה / אמירת ויהי נועם במוצאי שבת

שאלה:

שלום לרבנים צרור מפתחות שיש שלט של אוטו ומפתח של בית אז עפ מרן בסי שי סע ח שכתב שעם ההיתר חשוב יותר אז מותר לטלטל לפי מה קובעים מה יותר חשוב לפי צורך היעוד וממילא בית חשוב יותר מאוטו ולכן בנד"ד מותר לטלטל או שאסור לטלטל כיון שבפועל שלט חשוב יותר שעם יאבד אני משלם עליו 200 שקל ומפתח של בית 50 שקל? 2 וכן למה אומרים ואתה קדוש במוצאש? תודה רבה וסליחה על הטירחה

תשובה:

שלום וברכה

בצרור מפתחות הנושא אינו בסיס לדבר האסור, כיון שאין כאן כלי שבו זה מונח שלגביו שייך הנושא שהזכרת, הנושא הוא עצם טלטול המוקצה אגב הדבר היתר, וזה נושא אחר. ולגבי זה הדין כך:

כאשר יש לאדם בצרור אחד גם מפתחות מוקצה או דיסק אונקי וגם מפתחות שאינם מוקצה, וזקוק למפתח שאינו מוקצה, אם אפשר לשחרר את המפתח המוקצה בצורה שינער את הצרור והמפתח יפול, צריך לעשות זאת, אולם במקרה ואי אפשר לעשות זאת [וכך הוא ברוב מחזיקי המפתחות], רשאי לטלטל את כל הצרור ולהשתמש במפתח שזקוק לו. לכן יש להוציא הכל לפני שבת ולהשאיר רק מה שאינו מוקצה.

יש כמה טעמים לאמירת ויהי נועם ואתה קדוש במוצאי שבת, ראה בס' עמרם גאון, שבמוצאי שבת מאחרים להתפלל ערבית כשכבר לילה ממש, ולא רצו שישאר אדם יחידי בבית הכנסת, ויש אומרים שהוא בגלל שמשה רבינו אמרו בעת הקמת המשכן שהיתה ביום ראשון, והטען הידוע בזה הובא בטור סי' רצה בשם רב עמרם גאון, שהוא כדי לאחר לרשעים את השיבה לגיהנום, ולכן כשיש יום טוב באמצע השבוע שוהגיהנום שובת כל השבוע לא אומרים.

מקורות:

עי’ שו”ע אוח סי’ שט, שכאשר יש מוקצה שמונח עם דבר שאינו מוקצה, וצריך את הדבר שאינו מוקצה, שצריך “לנער” את המוקצה ולהשתמש בדבר שאינו מוקצה, אך אסור לטלטל את המוקצה בידים, ובמקרה ואי אפשר לנער, מותר לטלטל את הכל, ובפרט באופן שהדבר המוקצה הוא מוגדר ל”כלי שמלאכתו לאיסור” וכבנידון דידן שמפתח רכב נחשב לכלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטל את כל הצרור אם אי אפשר לנער אותו מהצרור.