לתרומות לחץ כאן

ספירה בליל הסדר בחו"ל אחרי הסעודה

שאלה:

ישנם רבים שבליל הסדר השני (יו"ט שני) אחרי הסדר חוזרים לבית-הכנסת וסופרים ספירה"ע ברוב-עם. לא זכיתי להבין הנהגה זו שכן יש הרי איסור אכילה לפני הספירה וישנם הרבה דעות שמכיון שלא צריך לזה מנין גם לא עוזר מנין קבוע (בשונה מתפילה שכיון שצריך מנין יש יותר קולא באכילה לפני מנין קבוע) מה גם שכאן עם הארבע-כוסות יש חשש שכרות ועם סיפור יצי"מ וקריאת ההגדה הארוכה והמאוחרת ישנו חשש סביר שירדם ו/או ישכח.

תשובה:

שלום וברכה

בשל"ה מובא שיש ענין לספור ברוב עם וזה כנראה שורש מנהגם, ולגבי שאלתך, כנראה סמכו על כך שיש שומר, ואגב בהרבה הגדות מופיע נוסח ספירת העומר לפני נרצה, אחרי כל האוכל, ואולי זה גם נחשב כשומר, כאשר ברור שאומרים את כל ההגדה לפי סדר. ובכל מקרה ניתן להעמיד שומר אחר, אפילו שעון מעורר, או לסמוך שכל במסובים מזכירים זה לזה. לכן אין לבטל מנהגם וכל אחד יעשה כפי מנהגו.

יום נעים.

מקורות:

הנה לפני מספר שנים זכינו לכתוב את ההלכות המצויות בדין ספירת העומר, ואני מצרף כאן כמה הלכות ששייכות לשאלתך על עיקר הזמן הראוי לספירה ועל המנהג בחו"ל בספירת העומר בליל הסדר, והבאנו בתוך הדברים את המקורות מן הפוסקים לכל הנ"ל.

מתחילים לספור ספירת העומר מליל ט"ז בניסן עד ערב חג השבועות, ואין מברכים בלילה הראשון 'שהחיינו' ((ואע"ג דמצוה שקבוע לה זמן מברכים עליה שהחיינו מכל מקום כאן לא תקנו חכמים ברכת שהחיינו, וכפי שהאריכו בזה הראשונים והאחרונים, עי' בבעל המאור סוף מס' פסחים ושו"ת תמים דעים סי' כ"ט ותשובות ופסקים (ראב"ד) סי' קי"א, הרשב"א ח"א סי' קכ"ו ובחי' הר"ן (על הרי"ף סוף מס' סוכה), ספר האשכול (אלבק) הלכות פסח דף קנט ע"א, ספר כלבו סימן קמה, רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נ"ה ח"ד), אבודרהם (ברכת המצות) מהרי"ל (מנהגים) הלכות ספירת העומר ד"ה [טז], רדב"ז ח"ד סי' רנ"ו (אלף שכ"ז), מהרלב"ח סי' ס"ב, ברית אברהם (אשכנזי) סי' ק"ד, שדה הארץ ח"ג או"ח סי' י"א, שו"ת ר' אליהו גוטמכר ח"א יו"ד סי' קל"ה או"ה, תשובות מהרי"א (אסאד) או"ח סי' קנ"ד-קנ"ה, ושו"ת צי"א חי"ט סי' כ"ז או"א, ועוד רבים ותן לחכם ויחכם עוד.)).

יש להקפיד לספור מיד עם תחילת הלילה, ואם לא ספר בתחילת הלילה סופר והולך בברכה כל הלילה ((שו"ע סי' תפט ס"א.)).

המתפלל במקום שהציבור מתפלל ערבית מוקדם, ומגיעים באמירת ספירת העומר בזמן בין השמשות, יספור עמהם, ויתנה (בליבו) שאם יזכור לספור לאחר שקיעת החמה, שאינו יוצא בספירה זו ויחזור ויספור בברכה בלילה ((שו"ע ס"ג.)). אם לא התנה כן צריך לחזור ולספור לאחר צאת הכוכבים, אך לא יברך במקרה זה על הספירה שאומר לאחר צאת הכוכבים ((משנ"ב סקי"ז.)).

אם מתפלל בקביעות במנין שמתפללים שם ערבית מוקדם, ורגיל להתנות כך, ויום אחד שכח להתנות, יכול לברך מצאת הכוכבים כיון שיש בזה סתמא שלא לצאת ידי חובה שהרי כל יום עושה כן והיום לא עשה כן מחמת שכחה ((כעין זה כתב הביאור הלכה לגבי מי שרגיל לספור בצאה"כ ושאלו חבירו בביהשמ"ש ואמר לו בלא כוונה דמצדד שם דיכול לספור בברכה וכאן עדיף טפי וכמובן.)).

בחוץ לארץ שעושים שני ימים טובים של גלויות, ויום ראשון של ספירת העומר הוא בליל הסדר של היו"ט שני, יש נוהגים לספור מיד אחר תפילת ערבית, ויש הנוהגים לספור אחר עריכת הסדר, וכל מקום ינהג כמנהגו ((מנהג לספור אחר הסדר הוזכר לפני כמה מאות שנים (עי' הגדש"פ משנת התפ"ה הודפס במהדו' צילום ע"י בית ליתומים) וצוין בויגד משה (עמ' רעט), וכן הוא בהגדה ש"פ מהדו' פרנקפורט (שנת תע) עמ' כח ובמהד' פיורדא (תק"א) עמ' טו) והחיד"א במחב"ר (אות ב) הביא שיש שכתבו שעל פי הקבלה יספור לאחר הסדר, ושהשאלת יעב"ץ והרש"ש כתבו שיברך אחר התפילה מיד. ובשו"ת חיים שאל (ח"ב סי' י' אות ב) ובטוב עין (סי' ח) ובלב דוד (פרק ל' אות י"א) העלה החיד"א כהרמ"ע והרמ"ז והנשי"א שיספור אחר הסדר. ושכ"כ בשו"ת בשמים ראש סי' קכ"ב. ובישרי לב (חזן) דף ט' ע"א כתב שכן המנהג. ועי' ספר ויגד משה (סי' ל"ד) שהאריך בזה טובא מפי סופרים וספרים במנהגי המקומות בזה ע"ש בכל דבריו וע"ש משו"ת מהרש"ג סי' ל' שבמקום שיש עמי ארצות עדיף לספור בבית הכנסת כדי שלא יטעו ולא יספרו אחרי הסדר, ובאמת הרבה פקפקו בדבר שהרי אסור לאכל קודם שיספור, ועי' מנחת עומר (להגרפ"ז שוורץ) סק"א וסקכ"ד, ובויגד משה (שם) ובקובץ אור ישראל (מונסי, קובץ כז, ניסן תשסב עמ' קעג ואילך) שהאריכו בזה מפי ספרים וסופרים.)).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל