שאלה:
שלום כבוד הרב,
יש לי שאלה בצעירותי גיל 16-17 הייתי חילוני והייתי עם חבר ו-2 בנות שישבנו וקצת צחקנו על כל נושא הנישואין שמספיק שאני מקדש מישהי במשהו שהוא שווה פרוטה וזה תופס..
כמובן שהיום כשאני חוזר בתושבה מבין שזאת הייתה טעות ואני מתבייש מזה נורא.
אבל הבעיה שכשהדגמתי את הנושא היה לי עט ביד ששווה 10 ש"ח בערך ואמרתי לה שמספיק שאני אומר לה שהרי את מקודשת לי וכל זה (לא זוכר אם אמרתי הכל או חלקי) אבל אני יודע שלא היו 2 עדים אבל היה חבר אחד שספק שמר שבת ואחת היא בת (שהבנתי שהיא פסולה לעדות) והיום אני מפחד שהשטות הזאת גרמה לי להיות נשוי לה ?(הבחורה ספק יהודיה אני לא יודע אם היא יהודיה בכלל)
אפילו לא נתתי לה את העט
האם אני נשוי אם אין רב ואין כתובה ואין כלום רק עצם המשפט הזה ?
תשובה:
שלום רב,
אין לך מה לחשוש.
אמנם קידושי שחוק זו סוגיה מורכבת מתי חוששים לקידושין ומתי לא, אבל במקרה זה ברור שאין חשש.
קידושין צריכים שני עדים. מבואר באבה"ע סי' מב סעי' ג' שכאשר המקדש או המתקדשת לא ראו שיש שם עדים, אין חשש קידושין משום שכולם יודעים שצריכים שני עדים וכנראה שלא התכוונו ברצינות. זה מדובר במקרה שהיו שם עדים מאחורי הגדר וכד'. כש"כ במקרה שלך שהיה שם רק עד אחד.
בנוסף, אתה כותב שאפילו לא נתת לה את העט, לכן ודאי שאין חשש קידושין.
