שאלה:
שלום
מה העניין ללכת לכותל בשלוש רגלים בזמן הזה?
והאם יש לזה תשלומים לאחר הרגל או שאין כל משמעות מיוחדת להליכה לכותל לאחר הרגל? וא"כ תוך כמה זמן מהרגל?
תודה
תשובה:
יש נדון רחב אם בזמן הזה קיים הענין של עלייה לרגל, כשאין לנו מקדש וקרבנות, שכן כבר בדברי הר"ן ריש תענית מבואר שהיו נוהגים גם אחר החורבן לעלות לירושלים במועדים, וכן נקט בפשיטת בתשב"ץ ח"ג סי' רא, ומכאן למד שקדושת ירושלים לא בטלה מחמת חורבנה. וידועים דברי הנודע ביהודה או"ח סי' צד שאין חובה כזו, אמנם במהרי"ץ חיות בקונטרס המיוחד שלו בענין זה הביא שנהגו לעלות גם אחר החורבן, וראה בשדי חמד אסיפת דינים תחילת מערכת ארץ ישראל שהביא מקורות רבים לענין העלייה לרגל בזמן הזה, סבי זקני הגרע"י שלזינגר זצוק"ל כתב שעיקר הענין בזמנינו הוא לראות את מקום ריצפת העזרה, ולכן רבים עולים לגג ישיבת אש התורה או בית כנסת החורבה ומקומות אחרים, לראות את המקום עצמו, אמנם המנהג הרווח שלא לחוש לכך, ושעיקר הענין הוא הקבלת פני השכינה שלזה די בעצם הביקור בכותל המערבי, וראה עוד חתם סופר על התורה פ' אמור שהפליג בגודל הענין לעלות לרגל בזמן הזה, והתרעם על ההולכים לדור בצפת שמפסידים מעצמם מצוה זו.
ומכל מקום ברור שהמצוה עשה של עליה לרגל אינה נוהגת בזמנינו שאין בית, אלא הוא משום הקבלת פני השכינה ומנהג ותיק שנוהג מזמן החורבן ועד ימינו. טעם מחודש כתב בכפתור ופרח פרק ו', שהוא משום עגמת נפש, שיזכרו כיצד היתה צריכה ירושלים להראות במועדים ויתפללו לגאולה.
לכאורה התשלומין כל שבעה הוא רק בחג השבועות, אבל ביום אסרו חג יש ענין גפ בפסח וסוכות.
חג שמח ושבת שלום.
