מה המנהג הלילה בקבלת שבת לאשכנזים? מה המנהג לנוסח אשכנז ומה המנהג לנוסח ספרד?
שלום וברכה
למנהג אשכנז אומרים רק מזמור שיר ליום השבת וה' מלך, לנוסח ספרד אומרים מזמור לדוד, ובלכה דודי שני קטעים ראשונים ואחרונים ומזמור שיר ליום השבת וה' מלך.
חג שמח ושבת שלום.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
יורשה לי להבהיר כי מנהג אשכנז הנזכר כאן, הוא מה שמכונה כן כיום, ולא לגמרי בצדק. נכון שעל פי מנהג ליטא אומרים רק מזמור שיר וה' מלך, אך ברוב הקהילות הונגריה המנהג לומר את כל המזמורים, אלא שבפיוט "לכה דודי" מדלגים את הבית "התנערי". בקהילות אשכנז המנהג לומר כל סדר קבלת שבת כרגיל.
בקהילתנו (ק"ק אושטרייך-מודיעין עילית) הנהגנו -וכך עשינו בערב ש"ק שביעי של פסח- שלא אומרים את המזמורים שלפני לכה דודי. מתחילים ב"לכה דודי", אך לא לכה דודי של ר"ש הלוי אלקבץ, אלא הפיוט המופיע ב"סדר היום", ומדבר על יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה, והכניסה לארץ ישראל.
הפיוט מתאים היטב גם לשבת וגם לשלשת הרגלים.
אם יש לך מוקלד את הפיוט נשמח אם תעלה אותו, נשמע מעניין להכירו, כמו כן נשמח אם תציין אם קיים מנהג לאונרו או שזו הנהגה שאתם חידשתם.
להלן הפיוט הנזכר:
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד נָתַן לָנוּ הַמֶּלֶךְ הַמְּיֻחָד יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה:
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
קְדֻשַּׁת שַׁבָּת הִנְחַלְתָּנוּ וְעַל הַר סִינַי קֵרַבְתָּנוּ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת עִטַּרְתָּנוּ וּקְרָאתָנוּ עַם סְגֻלָּה:
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי מִמִּצְרַיִם הוֹצֵאתָנוּ וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ בְּכֹחַ יָדְךָ הַגְּדוֹלָה:
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה, פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
בְּתוֹךְ יַם סוּף הִדְרַכְתָּנוּ וּבִנְפֹל אוֹיֵב שִׂמַּחְתָּנוּ חַיִּים וְחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּנוּ לְהַעֲבִירֵנוּ בִּמְצוּלָה:
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
אַתָּה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וּמִי כָמוֹךָ בָּאֵלִים מַשְׁפִּיל גֵּאִים הַמַּגְדִּילִים וּמֵרִים אֶבְיוֹן לִגְדֻלָּה.
לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
בּוֹאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה:
בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה [בּוֹאִי לְשָׁלוֹם שַׁבָּת מַלְכְּתָא]:
אַתָּה הָאֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא הוֹצֵאתָנוּ מִבֵּית כֶּלֶא הוֹרַשְׁתָּנוּ בַּיִת מָלֵא, אֶרֶץ צְבִי מְהֻלָּלָה:
[בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי לְשָׁלוֹם שַׁבָּת מַלְכְּתָא:]
מדהים, מי המחבר?
הנה. העליתי אותו עוד לפני שהספקתי לקרא את תגובת הרב.
כתבתי שאנחנו חדשנו. הרי רוב הצבור אצלנו בלאו הכי לא נוהג לאמר לכה דודי בשבת כזו (וכמנהג ליטא הנזכר), כך שאין הפסד אם יאמרו פיוט אחר.
זה מופיע בספר "סדר היום". מסתבר שהפיוט הזה קדום יותר מהפיוט הנפוץ.
אגב, יש פיוטים רבים מאד שעל הפזמון החוזר שלהם חברו כמה פיוטים. כמו למשל פזמון "זכור ברית", יש עשרות פיוטי זכור ברית שהחוזר שלהם הוא כמובן זכור ברית אברהם וכו'. וכן עוד כמה פזמונים. כך שלא אתפלא אם אמצא עוד כמה פיוטי לכה דודי
השאר תגובה