שאלה:
מועדים לשמחה, ידוע ששלוש ברכות אחרונות בשמונה עשרה הם הודאה, כמו שנאמר בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף לד עמוד א: אמר רבי חנינא: ראשונות – דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו, אמצעיות – דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, אחרונות – דומה לעבד שקבל פרס מרבו ונפטר והולך לו.
האיך זה מסדר לנו שאנו אומרים את ברכת העבודה (רצה) ושים שלום? זה נשמע יותר בקשה מהודאה… איך אנו יכולים לראות את הברכות הללו בתור הודאה?
תודה רבה!
תשובה:
באבודרהם שער ב' עומד על שאלתך, ולפי דבריו [בתוספת נופך מעט], כיון שברכות אלו אינן מדברות על טובתו הארצית של האדם, אלא הן בעצם תפילות לגילוי כבוד שמים ואפשרות העבודה במקדש, הן נכללות בברכת ההודאה שגם היא במהותה אינה כמו אמירת תודה בעלמא, אלא הודאה מלשון מודה על האמת – הכרה במלכות שמים והרצון לעובדו להכיר בו ובתלות בו בכל עת.
מועדים לשמחה.
