שאלה:
מועדים לשמחה, אנו אומרים בסוף תפילת שמונה עשרה: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ…
מדוע אנו אומרים את המילה עָלֵינוּ? אנחנו חושבים רק על עצמנו? אנחנו לא חלק מיִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ?
כל מטרתו של השמונה עשרה לחשוב על הכלל, האיך כאן בברכת ההודאה אנו מדברים על עצמנו?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
אני לא חושב שאתה צודק שבתפילת שמונה עשרה תמיד מתרכזים רק בכלל, חלק מעבודת ה' זה בעצם להרגיש את התלות בבורא עולם בכל פרט, ולבקש גם על עצמך על חייך על פרנסתך רפואתך וכו', נכוטן שיש דגש נרחב על ישועת ישראל בכל הענינים, אבל לא רק, ואינני רואה חסרון בכך שאדם כולל את עצמו יחד עם תפילתו על הכלל, הרי מיד הוא אומר "ועל כל ישראל"…
שיתקבלו התפילות.
