שאלה:
שלום לכבוד הרב,
ברור שטבע אנשים לראות זכות במעשיהם וחובה אצל חבריהם.
ועל בסיס זה קל לאדם לכעוס כאשר משהו לא הולך כמו שרצה, ואף על השם חלילה וחס. סוג אמונה מוטעה אצל אדם שלא לומד היא שהוא אומר שמאמין ושמח חמודה לה' כל עוד הכל בסדר ומצליח אבל בעיכובים קלים כלשהם יכול חלילה אדם לזרוק את הכל ולכעוס והאותה אמונה דביקות אהבה על ה' שהיה קודם לא יהיה שם כמו שהיה ולפעמים בכלל ובמקומה הרבה שאלות ותלונות.
וזה ודאי אינה האמונה אמיתי ואינה ההשקפה נכונה להבין דרכי השם והנהגתו בעולם.
במיוחד בדור שלנו שהתינוק ואיסטניסות הגיעו לדרגה בלי מוגבל והתרבות של עכשיות שרוצים הכל עכשיו וצריך לענות לי עכשיו מיד ממש ואם לא או ואווי ברור שנקודה של בעיה זו שתיארנו מצוי מאוד.
אני לא אומר שאני צדיק גמור ושהכל קל לקבל כאשר לא הלך כמו שאנו רוצים, או כאשר אנו חושבים שזה ההכי טוב לנו ולא הלך, אבל לפי עניות דעתי וקצר ידעתי נראה שהאפון נכונה להסתכל כאשר לא הולך כמו היה מבוקש או משהו לא צפוי קורה שמצער לנו שיש להיות קודם ידיעה שהכל לטובה וזה הנראה שטוב במבט הראשון.
ובתוך חובת ההשתדלות ובמיוחד כשאתה יודע במאה אחוז ואצ"ל כשיש לך הוכחה שמה שרצית וכו' היה הנכון ואף על פי כן לא הלך שיש להיות הרגשה לנו של בושה שאולי משהו עוד לא בסדר בהנהגתו ויש מקום לתיקון ולא מדובר רק בהתקדמות שיש לכל אדם להתקדם הרוחניות. ולעשות תשובה ולנסות להיות יותר טוב. וחלילה לתלות בדברים רקנים כמו מדוע ה' לא אוהב אותי או כדומה שה' טוב ורק רוצה לעשות לנו טוב ואף הרשע גמור לא חפץ במות הרשע אלא שיעשה תשובה ואם שב מתקבל מיד ובמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיק גמור אינו עומד שכך לימדנו חז"ל.
לכן רצינו לשמוע יותר על הענין מדוע כ"כ לאנשים כשמשהו לא הולך.
ברכה הצחלה ושלום
תשובה:
יישר כח על הדברים החמים והמחזקים. אין לי מה להוסיף אחרי דבריך הנכוחים.
מועדים לשמחה ידידי רבי יוסף.
מקורות:
כאמור דבריך נפלאים ומתוקים מדבש ונופת צופים, אני רק מביא מראי מקומות לדברים החשובים שלך, אם יש צורך בזה כגון ללמד וכדו'. כך כתב רבינו בחיי בחיבורו כד הקמח: ומענין הבטחון שלא יתערב שום ספק בבטחונו ואף אם ימצאוהו רעות רבות וצרות יתאמץ בעבודת השי"ת ויבטח בו באמת כי שכרו כפול ומכופל וכי השי"ת יבחר לו הטוב וכי אין הבחירה ביד עצמו כי לפעמים הוא חושב שבחירתו טובה ותהי להפך, ולכך יש לכל אדם למסור כל ענייניו אל בחירתו העליונה כי הוא יבחר ולא אנו לפי שהוא יתברך אשר יצרו במעי אמו הוא היודע תועלתו ונזקו יותר ממנו, ועל זה היה דוד ע"ה מדבר בתפלה (תהלים קמג) הודיעני ה' דרך זו אלך, ואם אולי יראה שיבאו עליו מקרים יש לו לחשוב כי זה תוכחת השי"ת כי את אשר יאהב ה' יוכיח והכל לטוב לו להעביר את עונו ולקרבו אל הש"י ולהאדיר חלקו בעולם הגמול: וענין הבטחון שיתלה בטחונו בשי"ת לבדו ושיזכור אותו בכל פרטי פעולתיו ושיתבונן כי אין המעשה ההוא מסור בידו אלא ברצונו ית' לפי שיש הרבה בני אדם שבוטחים בהשי"ת בכלל והם מאמינים אמונה שלימה כי הכל בידו יתברך אבל ענין הבטחון בפרטים לא ישית אל לבו ר"ל בכל פעולה שיעשה או בכל דרך שיפנה, ועז"א שלמה ע"ה (משלי ג) בכל דרכיך דעהו כלומר בכל דרך ופעולה שאתה עושה זכרהו והתבונן במחשבתך שאין לך כח ויכולת בפעולה ההיא ואין עשייתה מסורה לך כי אם ביד השי"ת. וזהו ענין נכבד מאד להביא בלבו הכוונה הזכה למען לא יזוז מן הלב זכרון יראת שמים אפי' רגע, כי כשהוא זוכר השי"ת ועיניו נושא אליו במעשה גדול כגון לצאת בים או בשיירא ואינו נוהג מנהג זה בעצמו במעשה הקטן אפילו כשהוצרך ללכת אל מקום קרוב או בעיר עצמה הנה הוא מקצר בחק העבודה שהיה לו לחשוב שאפשר להגיע לו נזק במקום קרוב אם לא שחלה עליו שמירתו יתברך, ואם אולי לא יצליח באותו המעשה שהוא רוצה לעשות ולא יעלה בידו בין שיהיה גדול או קטן והוא בוטח בו תמיד ומדת הבטחון לא תזוז ממנו הלא שכר הבטחון שיהיה לו חוזר לתועלת גדול מאד מתועלת המעשה ההוא ואם יצליח בו ויעלה בידו הלא הוא זוכה בשניהם ושניהם כאחד טובים, וזהו שכתוב בכל דרכיך דעהו בין שתהיה מלאכה של רשות בין שתהיה מלאכה של מצוה, והוא יישר ארחותיך כלומר מלבד שכר הבטחון אשר הוא גדול מעל שמים עוד תצליח במעשה ההוא אשר זכרת את השי"ת ויהיה עולה בידך, ומפני שהכתוב הזה בכל דרכיך דעהו הוא מיוסד על המדה הזאת היא מדת הבטחון ארז"ל בפרק הרואה (דף סג) דרש בר קפרא אי זו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה הוי אומר בכל דרכיך דעהו אמר רבא אפי' לדבר עבירה תדע דאמרי אינשי גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי. ויש לפרש עוד בכל דרכיך דעהו שיהיה כל מעשיך לשם שמים ולא תדרוש מן העולם תענוג והנאה וכבוד ועושר רק להשיג עבודת השי"ת, והוא יישר ארחותיך מלבד השכר הגדול שיגיע לך מן המדה הזאת יצליח המעשה כשתעשנו לש"ש וזה שהזהירו ז"ל (אבות פ"ב) וכל מעשיך יהיו לשם שמים. ועוד יש לפרש בכל דרכיך דעהו לא תשכח בטרדתך במלאכתך זכרון מחשבת עול שמים ויראתו ורוממותו ית' והוא יישר ארחותיך ובזה תצלח מלאכתך בידך, וזהו שאז"ל מתוך שחסידים היו תורתם משתמרת ומלאכתם מתברכת: ומענין הבטחון שלא יבטח באדם כלל, וידוע באמת כי אין ב"ו יכול להיטיב לו ולהצילו זולתי אם יגזור השי"ת כענין שנא' (ירמיה יז) ארור הגבר אשר יבטח באדם וכתיב (שם) ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכתיב (ישעיה ב) חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא ואין ב"ו יכול להצילו או להרע לו כענין שאמר דוד ע"ה (תהלים נו) באלהים בטחתי לא אירא וכו' וכתיב (שם כז) ה' אורי וישעי ממי אירא, ובהתקרב אליו הצרה בחשבו כי הוא מיד השי"ת יוכל להבין כי אין ההצלה וההכאה ביד המכה ולא יתן אל לבו פחד ההכאה שהרי כתוב (משלי כא) פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו. וכן אמר הכתוב בענין סנחריב (ישעיה י) היתפאר הגרזן על החוצב בו, המשיל הנביא את האדם לגרזן כי כשם שהגרזן אין פעולתו מעצמו אלא מצד החוצב בו כן האדם בכל פעולותיו שהוא פועל ורוצה להטיב ולהרע אין (האדם) זה מצד עצמו אלא מצד השם יתעלה
