לתרומות לחץ כאן

כלי זכוכית שאכלו בהם חרדל בפסח

שאלה:

שלום,
משפחת אשכנזים בטעות אכלו חרדל קטניות (בתוך סלט) בכלי פסח (עשויים מזכוכית ופלסטיק). האם כלים אלו נאסרו וצריך להכשירם?
תודה רבה!

תשובה:

אין צורך להכשיר את הכלים.

ראשית, מעיקר הדין קטניות שאינן ניכרות במאכל בטלות ברוב, כמבואר בתרומת הדשן סי' קיג, ועל פי המתבאר ברמ"א ופרי חדש בתחילת סי' קנג, ובחק יעקב אליה רבה שם, ומשנה ברורה שם ס"ק ט. שנית, הרי הכל היה קר, ומגע של מאכל קר אינו מבליע.

מועדים לשמחה.

מקורות:

תרומת הדשן סימן קיג: שאלה: תבואה של מיני קטנית שאינה מחמשת המינים שנפל עליה מים, וקרוב לודאי הוא שנתחמצה, שרי להשהות בפסח או לאו?  תשובה: יראה דשרי. וכן השיב לי אחד מהגדולים בתשובה אחת וכתב טעם לדבריו, משום דרבינו יחיאל וחביריו מתירין אפי' באכילה, אינהו אכלי ואנן לא משהינן. וכן דרש נמי אחד מהגדולים חבירו, דמותר לשהות אותו חרדל שמערבין אותו בתירוש מבושל וכובשים בו אגסים. ואף על גב דבסמ"ק אסר החרדל באכילה כמו שבר /צ"ל שאר/ מיני קטנית, וכה"ג שהוא מעורב וכבוש בתירוש ודאי נתחמץ, דא"א שלא נתערב בו מעט מים, ואז מחמיצין לכ"ע, ואפ"ה התיר להשהות הואיל ואינו מה' המינים הבאים לידי חימוץ. ולא חיישינן למראית העין פן יטעו מדגן זה לדגן ה' מינים. או איכא למיחש דילמא איערב בהנהו קטנית מה' המינים, דכל הני חששות לא חיישינן אלא לאסור באכילה אבל לא לשהות. ונראה ג"כ דמותר ליהנות באותו תבואה בפסח, כגון ע"י הדלקה משמן זרע ושומשמין וזרע קנבוס. אף על פי שרגילים שלותתים אותם זרעונים במים קודם שעושים מהם שמנים, וא"כ קרוב לודאי שנתחמצו. אפ"ה שרי דאיסור הנאה נמי אינם /אינה/ אלא בלאו, כמו ההשהאה כדמוכח בתוס' פ' כל שעה /פסחים מג ע"א ד"ה ונותנו/. ונראה להביא ראייה להתיר בהנאה, מהא דפ' אלו עוברין דשאור דרבי מאיר לרבי יודא נותנו לפני כלבו. ופי' שם בתוס' דמ"מ אסור באכילה. אלמא דבכל מידי דבודאי אינו חמץ אלא דומה לחמץ לא אסרינן ליה אלא באכילה ולא בהנאה. אף על גב דטובה /דטובא/ מחמרינן באיסור הנאה, דהא קי"ל דגזירה במשהו בפסח אוסר אפי' בהנאה כדכתב רב אלפס ואשירי פ' בתרא דע"ז, וכן משמע במרדכי פ' כל שעה. ואלו חמץ לפני זמנו לר' יודא דאסור בלאו, וכדפסיק אשירי כותיה, ואפ"ה אינו אוסר במשהו אפילו באכילה. וכן המסקנא בסמ"ק דאפי' לר' יודא אינו במשהו עד הלילה. אע"כ לא מפלגינן איסור הנאה מאיסור אכילה. ואפשר הטעם הוא משום דבחד לאו נאמר אכילה והנאה לא יאכל חמץ לדברי חזקיה, וכן לדברי רבי אבהו כדאיתא ליה. וכתב בסמ"ק במצות אסור חדש שבכל התורה איסור אכיל' ואיסור הנאה נחשבין בלאו אחד, אף על פי שחלקו הכתוב בב' לאוין. אמנם נראה דמ"מ יש לנו לדמות נ"ד, לההיא דשיאור דרבי מאיר לרבי יודא. דהתם ליתא ביה כלל דררא דחמץ, דמצה מעלייתא היא, אלא דדמי לחמץ, לכך לא אסרינן לה אלא באכילה. ובנ"ד נמי דלית ביה דררא דחמץ דקים לן דאין בא לידי חמוץ אלא ה' מינים, אלא דאסרינן להו דמידי דמדגן אינון ואתי לאיחלופי בדגן דה' המינים. ומש"ה די לנו דאסורי' באכיל', אבל איסור חמץ במשהו דיש כאן חמץ גמור אלא שנתבטל, הואיל והחמירו לאסור במשהו לענין אכילה, ה"ה דהחמירו לעניין הנאה. אך כמדומה שהעולם נהגו איסור להדליק בשמנים שנעשו ממיני קטנית בפסח. אפס נראה אם נמצא גרגיר של מיני קטנית בקדירה או בתבשיל, לא מחמרינן כלל לאסור התבשיל אפי' באכילה. דגזירה דאיסור משהו ליתא אלא בתבואה דה' מינים. הנראה לע"ד כתבתי.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תנג:  אלו דברים שיוצאים בהם ידי חובת מצה, בחטים ובשעורים ובכוסמין ובשבולת שועל ובשיפון, ( והמנהג ליקח לכתחלה חטים), (מהרי"ל), אבל לא באורז  ושאר מיני קטניות, וגם אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל. הגה: ויש אוסרים (טור והגהות מיימוני פ"ה ומרדכי פ' כל שעה). והמנהג באשכנז להחמיר,  ואין לשנות. מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל. וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם, ואינן אוסרים אם נפלו לתוך התבשיל. וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית (ת"ה סי' קי"ג). וזרע אקליז"א (מהרי"ל) ואני"ס אליינד"ר אינן מיני קטניות, ומותר לאכלן בפסח, כן נ"ל.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה רבה על התשובה!
    נראה לי שהם כן הכירו את החרדל וזה היה ניכר, רק המשיכו לאכול מחמת טעות (כי כנראה לא ידעו שחרדל זה קטניות)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל