אור – בשעת תשמיש המטה

שלום ותודה על האתר הנפלא
כאשר בדיעבד יש סיבה של תשמיש ביום ומורידים את התריסים אך עדיין בין התריסים יש מרווחים קטנים שקצאת אור נכנס האם זה ג"כ מותר כי האור מגיע מבחוץ?
תודה רבה

תודה על התשובה
האם גם יהיה מותר לשמש ע"י סגירת הוילון כמובן באופן שלא רואים כלום מבחוץ אך אור השמש נכנס מבחוץ ומאיר בכל זאת את החדר (אבל החדר חשוך)?
תודה רבה

תודה רבה
לא הבנתי אם כן את התשובה לשאלה הקודמת "מותר אור מבחוץ" אם אפשר בבקשה להסביר כי הבנתי שבדיעבד שמשמש ביום ומוריד את התריס גם אם נכנס אור דרך החורים זה מותר ומימילא שאלתי האם בדיעבד גם וילון גרידא יועיל כי סו"ס זה אור מבחוץ או שניתן לחלק שבוילון יש הרבה אור והוי כלא האפיל בטליתו ואסור ורק בכה"ג שסגר את את תריס וקצאת אור עובר שרי
ישר כוח

תודה רבה!
שוב לא הבנתי. בשאלה הראשונה שאלתי על אור יום שמבצבץ דרך התריס והרב ענה "מותר אור מבחוץ" א"כ הרב כותב שזה מותר. ואח"כ הרב כותב אור מבחוץ הכונה מנורה או אור וא"כ אור יום שמבצבץ אסור. לכאורה זה תרתי דסתרי? אא"כ זה לא אותו רב שענה בתשובה הראשונה ויש מחלוקת בין הרבנים או שפשוט לא הבנתי כלל את התשובה הראשונה או השניה
אשמח בבקשה אם תוכלו לכתוב לי תשובה מבוארת כי זה הלכה למעשה
תזכו למצוות

תודה רבה
לכן הדגשתי "בדיעבד שמשמש ביום" כלומר שפשיטא לן שלכתחילה אין משמשים ביום אך יש מקריים מסוימים שכמובן צריך היתר מרב שהדבר מותר (לדוגמא תשמיש ביום שבת קודש שהתיר הבא"ח בכה"ג שלא יכלו לשמש בליל שבת וכדומה) ולכן אני שואל:
א) שאם סגר את התריס אך עדיין מבצבץ אור דרך חורי התריס האם חשיב כאור מבחוץ ומותר או לא?
ב)האם אור מבחוץ זה לכתחילה או רק בדיעבד נפק"מ לזוג שמעדיפים כך
תודה רבה על הסבלנות ועל התשובות המחכימות

תודה רבה

ראיתי שרבני בית הוראה מתירים להדליק את האור לפני תשמיש
לכאורה לפי טעם הגמרא של ואהבת לרעך ושמא יראה בה דבר מגונה ןלכן אסור להדליק אור בדעת תשמיש אז מה זה משנה לפני תשמיש או בשעת ..?

האם לפי האמור כאן ושרשור התגובות , התאורה של המזגן שמראה את המעלות או אור בצבע אדום , אסור שתהיה ? לפעמים אנו מכסים והשלט לא קולט טוב לבסוף .
תודה

בספר 'שערי צניעות' מביא כמה הגדרות של כמות האור הנאסר 1) כף החיים=שלא יראו אבריה זזים 2) משכן ישראל=שלא יוכל לראות פצעים שבגופה 3) בשם הרב אלישיב=תוי פנים אינם ניכרים, ולפי הנראה שיעורים אלו קרובים אחד לשני, האם מה שנאמר פה שמעט אור הבא מתאורת רחוב למשל ולא מאיר להדיא ואי אפשר לזהות כפי שפירטתי פה, האם כל זה נאמר שמותר לכתחילה ככה גם לפי 'הקבלה' או שזה רק לפי 'ההלכה', כי ידוע שלפי 'הקבלה' בשם האר"י מקפיד גם במעט אור שלפי 'ההלכה' היה מותר, או שהאר"י הקפיד ע"כ רק באור שמתוך החדר שלפי 'ההלכה' יש מצבים שמותר ולפי 'הקבלה' לא.
אשמח לתשובה מפורטת אלו שנוהגים לפי 'הקבלה', חסידים, ספרדים וכו' האם אפשר להשאיר את התריס טיפה פתוח (ויש תאורת רחוב שלא מאיר להדיא, אלא רק יש השתקפות האור) באופן שלא עובר את גבול האור שפורט פה?
ואם אפשר מקורות לתשובה, תודה

תודה רבה על המענה, אבל בכדי שאבין אשמח אם הרב יוכל להגיב להודעה זו, הרי ידוע שלפי האר"י כתוב שמה שכתוב בהלכה שמותר לגבי אור לפי הקבלה אסור כי זה יכול להזיק לילדים וגם שלא בשעת עיבור וכתוב שם ממש דברים חריפים מה יכול לקרות, בספר 'שערי צניעות' אכן כתוב שאור הבא מחדר אחר צריך האפלת טלית ואם האור מועט אז לפי ההלכה אפשר ללא האפלת טלית ולפי הקבלה עדיף שלא יהיה כזה אור, אני אישית הבנתי שכל המחלוקת בין ההלכה לקבלה זה רק באור מתוך החדר שלפי ההלכה מותר בהאפלת טלית אם יש מחיצה כדין ולפי הקבלה אסור בכל מקרה אבל באור שבא מבחוץ ולא מאיר להדיא ויש אור מועט אז אין את ההקפדה של הקבלה וכך הבנתי שגם הרב פסק, הרי יש פה חשש של היזק וצריך לדעת טוב לאלו שכן נוהגים גם עפ"י קבלה האם זה אכן כך?
בכל זאת זכור לי שראיתי במקום שמה שהאר"י מזהיר לגבי היזק זה רק דווקא מאור שבא מנר.
אז אולי זה מסתדר שאין חשש להיזק ויש רק האם מותר או אסור.
אשמח אם הרב יוכל לפרט
תודה

במקרה שיש קצת אור מבחוץ (מרחוב או החצר וזה קצת יותר אור מהמותר כפי מה שתואר פה למעלה ואין אפשרות לכסות יותר את החלון, למשל נמצאים במלון וכו') ועושים 'מאפיל בטליתו', מה הגדר המדויק של 'מאפיל בטליתו' האם מספיק להתכסות עם השמיכה מעל לראש (מה שמותיר את קצוות הרגליים ללא כיסוי עם השמיכה) או שחייבים להקפיד על שמיכה ארוך במיוחד שיכסה ממעל לראש עד קצוות הרגליים? כמובן שמדובר בשמיכה עבה וחוסמת אור.

תודה על המענה, האם יש מקור לכך?
כי כמה שחיפשתי אין כמעט אף אחד שמפרש איך לעשות את זה, כן מצאתי בכה"ח סוף סעיף ע"א 'צריך לכסות כל גופם ממעלה לראשם ולתחת רגליהם, באופן שלא יתראה שום דבר, וגם הטלית צריכה להיות עבה באופן שלא יראה מתוכו שום ניצוץ של אורה'
אבל לא כ"כ היה נראה לי שמתכוונים ממש שמיכה ארוכה מאוד שיכסה מהראש עד מתחת לקצוות הרגליים, אז אם הרב יוכל לכוון אותי למקור אשמח.

הבנתי, נכנסתי לדיוקים כי היות אם זה אור הבא מבחוץ ומאיר עליהם להדיא אז צריך האפלת טלית, והבנתי שזה לפי ההקפדה של האר"י ג"כ, כי בשער הציון במשנה ברורה כתוב שאור במחוץ עדיף טפי וזה לא כמו אור הבא ממחיצה, אבל צריך האפלת טלית (ובשער הציון כותב כך משמע מפמ"ג שאפשר גם במאיר להדיא) אז בגלל זה רציתי לדעת מה זה הגדר של האפלת טלית בגלל שזה אולי חשש סכנתא, או לא קשור לחשש סכנתא לאר"י אלא זה רק הלכה משום צניעות?
(הרי רואים בשער הציון בסעיף אחד קודם באור הבא ממחיצה שהוא אומר שחכמ"א חשש לסכנתא ואחז שהאר"י חלק על זה על הרמ"א) אז כל השאלות האלו זה לצאת מידי חשש סכנתא.
בכל אופן תודה לרב, אם בכל אופן יהיה בעתיד איזה מקור או שמועה מרב מהדורות האחרונים שפירש איך לעשות זאת, אשמח.

תודה על התשובה אבל רציתי בכל זאת לדעת "סכנה זה בנר, בסתם אור זה צניעות", האם יש מקור לכן שסכנה זה רק בנר?

אשמח לדעת בבקשה האם כשיש אור קטן דולק בחדר ואנחנו שמים עליו בגד לכסות אותו עד שהוא כמעט לא ניכר כלל יכולה להיות בזה בעיה? מה אם כן הפתרון ? כאשר צריכים אור לחתל את התינוק וכדו'

בכל אופן מדובר שמניחים בגדים על המנורת לילה בצורה כזו שישנו חושך כמעט מוחלט

שלום לרב בהמשך לשרשור ,
כשיש נר בחדר , שנמצא בתוך כלי כלשהו , שהאור שבסוף יוצא ממנו הוא מועט , האם זה דומה לנורית של המזגן ?

אז בגלל זה אני מחפש בכוונה את הנ"מ לגבי כלי ששמים בו נר על מנת שמעליו יש שמן שמפיץ ריח טוב בחדר , ויש חריץ שהנר מאיר דרכו ,

אשמח לדעת מה התשובה שזוג ששימש לאור הנר צריך לעשות ? בשוגג ולא במזיד.. גם כדי למנוע את הסכנה שבדבר?
תודה רבה רבה