שאלה:
אני יודע שיש מחמירים למכור מכירת י"ג [השנה י"ב] כדי להפטר מבדיקת חמץ. אולם ידוע לי שמעיקר הדין גם חמץ שנמכר ער"פ, פוטר מבדיקת חמץ.
האם לפ"ז מי שרוצה לקיים בדיקץ חמץ עם מכירה צריך לשייר מקום בבית ששם לא מוכר גם אם ימצא שם חמץ.
ובכלל לא כ"כ הבנתי. במכירה מוכרים רק את החמץ. או גם את השטח שעליו נמצא החמץ. כלומר אם מוכרים רק את החמץ, אז לכאור' יש דין בדיקה מחמת שלא יהיה חמץ בשטח שלו. גם חמץ שאינו שלו [אלא של הגוי]
אני גם יודע שיש הקפדה לא להכנס בפסח לשטח שמכרו לגוי. משמע שמוכרים את השטח.
בקיצור השאלה:
א. האם מוכרים במכירה רק את החמץ או גם השטח שעליו החמץ
ב. האם כדי לקיים מצוות בדיקת חמץ בברכה א"א בעצם לכתוב בשטר שמוכרים את כל החמץ שיש בבית. אלא צריך להשאיר שטח שעליו גם אם לו יצוייר יש חמץ לא מתכוונים למכור, אלא לבדוק ולבער.
תשובה:
אכן אחד מהקנינים שעושים עם הגוי הוא קנין חצר, ולצורך זה מקנים לו או משכירים לו את מקומו של החמץ. לגבי השאלה אם המכירה פוטרת מבדיקה – מכירת י"ג פוטרת מבדיקה, לגבי מכירת י"ד הביא המשנה ברורה בסי' תלו מחלוקת בין הפוסקים, לכן כדי לקיים המצוה לכל הדעות ובברכה יש לשייר איזו פינה שאותה לא מוכרים ושם להתחיל בבדיקה.
חג שמח.
