תרומות – לחץ כאן

הפשרת מצות בשבת

שאלה:

שלום לכת"ר רציתי לשאול האם השנה שיו"ט חל במוצ"ש מותר להוציא בשבת מהמקפיא את המצות (מצות רכות נשמרות בהקפאה ומוציאים אותם כמה שעות לפני האכילה כדי שיפשירו) אע"פ שאינו יכול לאכול מהם שהרי אסור לאכול מצה עד הלילה?

תשובה:

אין להוציא בשבת משום איסור הכנה. מוציאים בתחילת הלילה ועד שמגיעים למוציא מצה זה כבר מופשר.

Join the Conversation

8 Comments

  1. צריך לדעת שמצד הכנה,אם מוציא את המצה בעוד היום גדול, בערך בשעה 14:00 נניח, לא ניכר שעושה זאת לכבוד יום טוב ומהצד הזה היה מקום להתיר.

    אלא שאסור להוציא את המצות אבל משום מוקצה שהרי ייעד את המצה לצאת בה ידי חובה בליל הסדר ומקפיד עליה מאוד שלא יאכלו ממנה.

  2. מה שהתירו בעוד היום גדול הוא רק כשיכול להשתמש בה מבעוד יום כמו ביין מהמרתף שהביא החיי אדם, כאן שיש איסור לאוכלה ביום, אין היתר.

  3. כבודו, קשה ואולי אפילו לא ניתן לומר "אין היתר" אחרי שהרב עובדיה זצ"ל וגם הילקוט יוסף מתירים במפורש שכל עוד אין טרחה ומדובר בפעולה פשוטה כמו הוצאת מאכל מהמקפיא לצורך הפשרה, מותר לכתחילה שבלכתחילה.

    אגב לדעת הרב עובדיה זצ"ל מותר להוציא מאכלים במהלך השבת מהמקרר ולהניחם על פלאטה שעתידה להדלק בשעון שבת ותחמם את המאכלים לליל הסדר.

    כך שלבני ספרד, לפחות לרוב הגדול שהולך לפי פסקי הרב (אנחנו מדברים על לפחות 9-10 מנדטים), מותר בהחלט בלי פקפוק.

  4. אני מעתיק את מה שכתבתי בענין זה וידוע לי, אם ידוע לך דברים אחרים נשמח אם תעתיק לנו, לא ארצה שתסמוך על התרשמותך, תבדוק האם אכן התיר גם כשאין צד שיוכל להשתמש בחג:
    שלום וברכה

    בפוסקים חילקו בין מעשה קל כמו הוצאת אוכל מהמקפיא בשבת עבור יום טוב שבזה יש להקל בשעת הצורך, לבין הכנה של ממש הכרוכה בטירחה ובגמר דבר שזה אסור. הכנת הנרות ודאי אסורה כיון שזה מוקצה בשבת! ניתן להכין בערב שבת כפול, או בליל יום טוב עצמו לתקוע נרות חדשים אבל לא כדאי לפנות את הבזכים

    מקורות:
    בחיי אדם כלל קנ”ג ס”ו פסק שאין איסור הכנה בדבר שאינו גמר הפעולה, ולכן התיר בשעת הדחק להביא יין מיום טוב לחבירו, אך כתב שדוקא בתנאי שזה לצורך מצווה ועושה זאת בעוד היום גדול שאין ניכר הדבר שעושה זאת לצורך מחר, ושיעשה זאת בשינוי.
    המ”ב סי’ תרס”ז סק”ו ובשעה”צ סי’ תק”ג סק”ב פסק את דברי החיי אדם להלכה.

    ובעיקר דברי החיי אדם נראה לבאר גדר הדבר, דיש שני גדרי איסור הכנה, דבדבר שהוא גמר ענין הרי אם עושה לצורך חול מיקרי מלאכה בשבת או ביום טוב, אך בדבר שאינו גמר ענין אלא טירחה בעלמא כגון להביא יין [או נידון דידן להוציא מאכלים מהפריזר] הרי שאין כאן איסור מלאכה, אלא הגדר הוא שהוא מבזה את השבת בזה שהוא מתנהג בשבת כדרך חול, ולכן אם אין זה ניכר שזה לצורך חול כגון שעוד היום גדול, והוא גם עושה זאת לצורך מצוה, ורק מחמת הדחק אין זה נחשב לבזיון השבת.

  5. ידיעה ודאית שהרב עובדיה התיר את שניהם גם בלי צד של שימוש בחג!

    בלי נדר אשיג א המקור המדוייק, הניקיונות מקשים עלי להפנות לזה, אבל כל מה שכתבתי זה ממורי הוראה ומבתי הוראה בדרכו של הגר"ע, כלום לא מהתרשמות או מהשערה שלי.

  6. נער הייתי גם זקנתי ותמיד אהבתי את המילה הכתובה, עשה לי טובה אין מקום לכל הפינג פונג הזה כל פעם לשאול רב אחר ולכתוב לי מה הוא אומר בלי מקורות שאני יכול לבדוק, זה לא יעיל.. יישר כח

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל