שאלה:
מעשה שהיה…
בעל קורא שטעה וקרא ״מנורה ואת כליו״ במקום ״כליה״ האם יצאו יד״ח?
אשמח בתשובה,
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
תשובה:
שלום וברכה
במשנה ברורה בסי' קמב סעי' א וביאור הלכה שם, הביא שהפוסקים אם נחלקו אם מה שאמרו שטעות במה שלא משתנה הענין הניקוד אינו חוזר זה דוקא בניקוד, או גם בחיסור וייתור אות, בחיסור תיבה לכל הדעות חוזר גם אם לא משתנה הענין. ומעתה יש לדון, לגבי שינוי מזכר לנקבה אם נחשב שינוי משמעות, לכאורה נראה שאינו נחשב שינוי, אבל עדיין יהיה דינו תלוי במחלוקת הנ"ל, ומהכרעת המשנה ברורה בס"קד שם נראה שיצאו ידי חובה. אמנם כדי שלא להכנס למחלוקת זו, ובפרט שיש כאן שינוי משמעות קצת, אם הם עדיין קוראים ודאטי יש לתקן את הקורא ולהחזירו, אבל להטריח את הציבור לקרוא שוב, אין צריך.
מקורות:
משנה ברורה סימן קמב ס"ק ד
(ד) אבל אם טעה וכו' – וה"ה אם חיסר או הוסיף איזה אות במקום שאין הענין משתנה עי"ז כגון שקרא לאהרן הרן בפתח בלא אל"ף או למצרים מצריים וכדומה ונקט נגינה וניקוד משום דע"פ רוב אין הענין משתנה על ידם ובניקוד נמי אם אירע שהענין נשתנה עי"ז כגון יעשה בפת"ח קרא יעשה בציר"י או להיפוך או בחלב בחט"ף קרא בחלב בציר"י או יושב ישב וכל כיוצא בזה שהענין משתנה בודאי מחזירין אותו גם בניקוד ובספר שלחן עצי שטים הוסיף עוד דה"ה בנגינת הטעמים כשהענין משתנה עי"ז כגון שקרא משרת במקום מפסיק מחזירין אותו (ודלא כמו שאומרים ההמון שאם קרא את השם אין מחזירין בטעה בנגינה):
