שאלה:
1. בעינין של הניגוב אחר הנטילה, מספיק עם מייבש ידים, או יש עינין דוקא עם ניגוב?
2. כשיש שלוש שאכלו, ואחד מהם הוא כהן, והמזמן הוא לא הכהן, מה הוא אומר? ברשות הכהן וברשותו? או וברשותכם?
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
1. בנטילה לפני האוכל ראוי יותר לנגב במגבת ולא במכונת יבוש, שזה מועיל יותר לטהרה. כמובן שבזמן קורונה אם אין נייר מכונת יבוש עדיפה על מגבת ציבורית.
2. ברשות מרנן רבנן ורבותי, הכהן, נברך שאכלנו משלו…
מקורות:
1. ראה שו"ע הרב סי' קנח סעי' יז, וכף החיים שם ס"ק פז. וע"ע שו"ת אז נדברו ח"ח סי' נב.
שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן קנח סעיף יז: כל האוכל בלא ניגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אל תקרי לחמם אלא לח מים ועוד לחמם טמא בגימטריא בלא ניגוב ידים. יש מפרשים שטומאה זו היא ממים הראשונים שנטמאו מהידים אם אין בהם רביעית ואף שמים השניים מטהרין את הראשונים מכל מקום לכתחילה צריך להעביר את הראשונים לגמרי ע"י ניגוב ולא די שיתנגבו מאליהן אלא צריך לשפשפן במפה או בשאר דברים שהשפשוף מטהרן ביותר אבל המטביל ידיו וכן הנוטל שתי ידיו בבת אחת ושופך עליהם רביעית בבת אחת וכן אם שפך על ידו אחת רביעית וכן שפך על חברתה שאין שם מים טמאים כלל א"צ לנגבן ומכל מקום יש בו משום מיאוס אם דעתו קצה עליו. ויש מפרשים שטומאתן היא מאיסתן שדבר מיאוס קרוי טמא כמו שאמר הכתוב לחמם טמא וגו' וה"ה אם שפך רביעית בבת אחת ולא הקילו אלא במטביל לפי שלא חשו חכמים לתקן ניגוב לטהר הידים ממאיסותן אלא כשמטהרן בטהרה שתקנו חכמים שהיא נטילה בכלי אבל כשמטהרן בטבילה שהיא כעין טהרה של תורה שהיא טבילה לא חשו לתקן בה כלום ויש להחמיר כדבריהם:
