לתרומות לחץ כאן

ערב פסח שחל בשבת – אופן קיום מצוות השבת והחג

 

הגאון רבי מרדכי אורי אנגלמן שליט"א

רב מערב ראשון לציון, ומחבר הספר ברית הלוי

בהיות שמרובין הן הלכות הפסח, והשנה על אחת כמה וכמה, כשערב פסח חל להיות בשבת, והלכות פסח עם הלכות השבת קשורות ושלובות זו בזו. וכיון שהשכחה מצויה היא למאד, ומי לנו גדולים כבני בתירא שהיו נשיאים בישראל ואף על פי כן נשתכחה מהם הלכה חשובה הנוגעת לערב פסח שחל להיות בשבת[1], א"כ אנו עניי הדעת מה נאמר ומה נדבר, וכבר אמרו דורשי הרשומות[2] על הנאמר בתפילה (שחרית לשבת ובמקהלות) ש'כן ח'ובת כה'יצורים ראשי תיבות שכח"ה. ועל כן אמרתי להציע לפניכם בע"ה, סיכום תמציתי של פרטי שינויי ההלכות והמנהגים שבהם מתייחד ערב פסח שחל להיות בשבת.

 

שבת קודש פרשת ויקרא, ז' בניסן תשפ"א:

  • מאחר והשנה חל ערב פסח להיות בשבת מקדימים את "דרשת שבת הגדול"[3] העוסקת בהלכות החג[4], לשבת שלפניה[5], דהיינו שבת פרשת ויקרא ז' בניסן.
  • במוצאי שבת זו יש לערוך קידוש לבנה לבל יחלוף הזמן, שהרי במוצ"ש שאחריה יחול ליל הסדר.
  • המשתמשים בתבלין "ציפורן" לבשמים, יזהרו להצניעו לאחר ההבדלה מחשש חמץ[6].

 

יום חמישי י"ב ניסן תשפ"א:

  • תענית בכורות – או לחילופין ההשתתפות בסעודת מצווה הפוטרת מן התענית[7], מוקדמת בשנה זו ליום חמישי י"ב בניסן[8].
  • בדיקת חמץ – מקדימין לבדוק את החמץ ביום חמישי בלילה[9].

 

יום שישי י"ג ניסן – ערב שבת הגדול:

  • אף על פי שביום ששי שהוא י"ג בניסן מותר לאכול חמץ כל היום, מ"מ טוב לבער החמץ בערב שבת בשעה חמישית (דהיינו עד 11:30[10]), כמו בערבי פסחים של שאר השנים, כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים[11], אולם לאחר השריפה אין צריך לבטלו, שהרי ממשיך לאכול חמץ גם בתוך השבת וחוזר וזוכה בו [אלא א"כ אינו משייר כלל חמץ, ומקיים את סעודת השבת במצה מבושלת, שאז יכול אף לבטל החמץ בעת שריפתו בערב שבת[12]], אך יכול לומר את ה"יהי רצון" שנהוג לומר בשעת השריפה[13]. וביום שבת קודם שעה שישית (עד השעה 11:03) ישוב ויבטל את החמץ באמירת "כל חמירא"[14].
  • יזהרו לשייר אחר הביעור, רק חמץ הנצרך לאכילה בסעודות שיקיים עד סוף זמן האכילה בשבת, ויזהר להצניעו במקום שמור לבל יתפזר[15].
  • ראוי למכור את החמץ עד זמן איסורו כבכל שנה[16], אולם אם לא עשה כן יכול אף לכתחילה למוכרו במשך כל יום שישי.
  • ביום שישי י"ג בניסן, אין איסור עשיית מלאכה מחצות היום כבכל ערב פסח[17], אלא כבשאר ערב שבת, שיש להימנע מעשיית מלאכה מן המנחה ולמעלה[18].
  • אף שבכל שנה יש לסיים את הגעלת הכלים בערב פסח עד שעה חמישית[19], אולם השנה מותר להגעיל כלים במשך כל היום ואין גוזרים מחמת שאר השנים.
  •  עירובי חצרות: הנוהגים לעשות עירובי חצרות כל שנה בערב פסח עבור כל השנה[20]. יעשו זאת השנה בערב שבת, במצה כשרה.
  • תבשילי שבת: לא יבשלו לשבת זו מאכלי חמץ הנדבקים לכלים[21]. ואם עברו ועשו כן יקנחום בלא הדחה[22], ואם אין הדבר אפשרי ידיחם מעט להעביר את החמץ[23].
  • ההכנות ליו"ט מערב שבת: יש להסתפר ולהתרחץ וליטול ציפורניו לכבוד יו"ט, בערב שבת. וכן מצוה לטבול במקוה לכבוד הרגל[24]. ולענין לבישת בגדי יו"ט י"א שילבשם כבר בערב שבת וילך עמהם בשבת. וי"א שילבשם במוצ"ש[25] או שילבשם בשבת אחרי מנחה[26].
  • המדליקים את נרות השבת והחג, כדאי שיכינו מערכת כפולה של נרות גם עבור יו"ט, מאחר שאסור לחמם נרות ביו"ט כדי להדביקם[27]. וכן יש להשאיר נר דולק במשך השבת שממנו יוכלו להעביר אש לצורך הדלקה ביו"ט.
  • ישאל את בני ביתו האם הפרישו חלה מהחלות וכן מהמצות[28].
  • הכנת צרכי הסדר מערב שבת: א. את הזרוע של קערת הסדר יש לצלות כבר מע"ש[29], ואם שכח יצלה בליל יו"ט, ויקפיד לאוכלה למחרת. אולם את הביצה אפשר לצלותה או לבשלה במוצ"ש[30]. ב. ראוי להכין את מי המלח בהם מטבילין את הכרפס בערב שבת[31], ואם שכח יכין מעט ובשינוי. ג. יטחנו את מרכיבי החרוסת מערב שבת[32], ואם לא עשו כן, יעשוה בליל יו"ט בשינוי[33]. אך את היין יכולין לתת לתוכו בליל יו"ט אף לכתחילה[34]. ד. את החסה לצורך מרור יבדקו מתולעים לכתחילה בערב שבת[35], וישמרוה עטופה בניילון במקרר כדי שלא תכמוש[36], אולם לא ישרוה במים במשך השבת[37]. והמשתמשים למרור בחזרת יקפידו לטוחנה כבר מערב שבת ולשומרה בכלי סגור לבל תפוג חריפותה. ואם לא עשו כן מע"ש, יטחנוה בליל יו"ט במעט שינוי[38]. ד. באם אפשר ישתדלו להכין את שולחן הסדר מערב שבת[39].

 

 

שבת פרשת צו י"ד בניסן – שבת הגדול ערב פסח:

  • סעודות השבת: ניתן לקיימם ע"י חלות חמץ, ויאכלו לכתחילה כביצה פת[40], ובדיעבד די גם בכזית[41], ויזהר שלא יבא החמץ במגע עם מאכלי השבת הכשרים לפסח. ואם קשה לקיים המצוה בפת של חמץ, אף שיש אומרים שניתן לקיימה ע"י מצה עשירה[42], אולם הרבה מן הפוסקים חולקים ע"ז, ועל כן מן הראוי שיקיימוה במצה מבושלת שיש בכל פרוסה לפחות כזית, ומברכים לפניה המוציא ואחריה ברהמ"ז[43].
  • תפילה: מתפללין שחרית בהשכמה[44], ולא יאריכו בה[45]. וברוב הקהילות מפטירין בספר מלאכי "וערבה לה'"[46].
  • אחר התפילה: יקיימו את סעודות השבת, ע"י שיחלקו את סעודת השחרית לשנים ויאכלו בשתי הסעודות פת[47]. או שיקיימו סעודת שחרית בפת, וזאת לכל המאוחר עד השעה 9:51 (לפי אופק ת"א)[48]. ואת הסעודה שלישית יקיימו אחר זמן מנחה (עד השעה 15:52 לכל היותר) לבני ספרד במצה עשירה ויברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש[49], ובני אשכנז הנוהגים שלא לאכול מצה עשירה בע"פ אחר זמן אכילת חמץ, יקיימוה באכילת מיני בשר ודגים[50], ואם אי אפשר לו יקיימוה בפירות[51]. וי"א שיותר טוב לעשותה במצה מבושלת או מטוגנת, שהרי אין יוצאים בה ידי חובת מצה בלילה, ומכיון שיש עליה צורת פת יברך עליה בתחלה "המוציא לחם מן הארץ" (כשיש בה כזית) ולבסוף יברך ברכת המזון[52], או קטניות[53].
  • ביעור חמץ: אחר סעודת שחרית יבערו את שאריות החמץ ע"י השלכתו לפח אשפה שברחוב (במקום שיש עירוב), או להשליכו לבית הכסא[54], או ליתנו לגוי[55]. או שיפסלוהו מאכילת כלב ע"י שישפוך עליו חומר ניקוי חריף כגון סבון נוזלי וכדומה, שאינו מוקצה. ואם אין אפשרות לעשות אחת מכל אלו, יבטלנו ויכפה עליו כלי, ובמוצאי יו"ט יבערו[56].
  • ינקה היטב את פיו, שיניו, וציפורניו, מהחמץ שדבק בהם. ומותר לנקות את השיניים עם קיסם, ובלבד שלא יוציא דם, וי"א דאף עם מברשת שיניים מותר לנקותם כל שלא מרטיבה[57], ויש אוסרים[58].
  • ביטול חמץ: קודם שעה שישית (עד 11:03[59]) של היום יבטל את החמץ, באמירת "כל חמירא" וכו'[60], או בכל לשון שמבין[61], ואח"כ יאמר את ה"יהי רצון" המובא בסידורים. ולאחר זמן איסורו החמץ אסור בטלטול[62], אלא ע"י עכו"ם[63]. אולם י"א דמותר לטלטל את כלי החמץ כדי לפנותם גם אחרי שעה שישית[64].
  • שבת אחר חצות: יתפללו מנחה גדולה מיד כשיגיע זמנה, כדי שיוכל לאכול סעודה שלישית קודם שעה עשירית. ולא יאמרו "צדקתך כהררי אל"[65] וגו'.
  • אסור לאכול אכילת קבע אחרי שעה עשירית (דהיינו משעה 15:52), אף לא מיני מזונות[66], אך יכול לאכול פירות, בשר ודגים, ובלבד שלא יאכל הרבה, כדי שיוכל לאכול מצה לתאבון. ולענין שתיית יין, כמות מועטה אסורה, אך כמות מרובה מותרת, מפני שגוררת את תאות האכילה[67].
  • המצות אינן אסורות בטלטול בשבת, אך מצות שייחד לצאת בהם ידי חובה בערב, הרי הן מוקצה ואסור לטלטלן[68].
  • הכנות בשבת לצורך יו"ט: לא יעשו שום הכנה במשך השבת לצורך יו"ט, לרבות הכנסת השולחן[69], וכן לא יאמר בצהרי שבת שהולך לישון כדי שיוכל להיות ניעור בליל הסדר[70], אבל מותר לישון סתם אע"פ שכוונתו לאגור כח לליל הסדר[71]. וכן לא יקח את המחזור לבית הכנסת קודם שתחשך.

 

מוצאי שבת קודש ט"ו בניסן – ליל הסדר:

  • אחר צאת הכוכבים (בשעה 7:33 – ת"א) מדליקות הנשים נרות לכבוד יו"ט, וטוב שיתפללו תפילת יו"ט קודם ההדלקה כדי שיבדילו בתפלה. ואם רוצות להדליק מיד, יאמרו "ברוך המבדיל בין קדש לקדש"[72], ומברכות להדליק נר של יו"ט, ויש שנוהגות לברך גם שהחיינו[73]. ואחר הדלקת הנרות יערכו את השולחן כדי שיוכלו להתחיל בעריכת הסדר מיד כשיחזרו מבית הכנסת[74].
  • מיד אחר צאת הכוכבים מתפללים ערבית ואומרים בתפילת שמונה עשרה "ותודיענו"[75]. ואם שכח לאומרו אין צריך לחזור[76]. ומנהג א"י לומר הלל בברכה לאחר שמונה עשרה[77]. ואין אומרים "ויהי נועם – ואתה קדוש"[78].
  • אחר שחוזר מבית הכנסת מקדש על היין כדלהלן: יין, קידוש, נר[79], הבדלה[80], זמן וחותם "ברוך המבדיל בין קדש לקדש", ואין מברכים על הבשמים[81].
  • בברכת "אשר גאלנו" שבסיום ההגדה, במקום הנאמר שם "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים", כשחל ליל הסדר במוצ"ש נוהגים לומר "מן הפסחים ומן הזבחים"[82].

 

בברכת פסח כשר ושמח

  מרדכי אורי הלוי אנגלמן

                                                                                                                                                           ראשון לציון

                                                                                                                               

 

[1] פסחים (סו ע"א). ועיין בשו"ת תרומת הדשן (ח"א סי' קכו) מה שהקשה על זה. ובביאור הדבר יעויין בירושלמי (פסחים פ"ו, ה"א). וכן הוא בתשב"ץ (ח"א סימן קלו). וע"ע במאירי (פסחים סו) ובצל"ח שם. וכן מה שהקשה באורחות חיים (שבת פז ע"ב), ומה שתירץ על קושייתו הבאר יצחק (סימן יד ענף ב). ע"ש.

[2] עיין בספר ייטב פנים (חנוכה אות א).

[3] כמ"ש בשו"ע (סימן ת"ל), ונקראת כן מפני הנס הגדול שנעשה בו, וי"א מפני שבשבת זו מתקבץ העם לשמוע הלכות רבות – גדולות.

[4] עיין במ"ב (סימן קכט סק"ו) מה שהביא בשם המגן אברהם.

[5] כמ"ש החק יעקב (סימן קכט) בשם האחרונים, וכן פסק החיד"א במחזיק ברכה, והובא להלכה במשנה ברורה (שם ס"ק ב). ובטעם הדבר יעויין בכף החיים (סימן קכט ס"ק ג). ודלא כערוך השולחן (ס"ק ה). ע"ש.

[6] כמ"ש בשו"ע (סימן תס"ז סעיף ח). ע"ש.

[7] כהכרעת המ"ב (שם ס"ק י), וגדולי פוסקי זמנינו בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סימן קנז), ושו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן צג), ושו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סימן יג). ודלא כדעת הנודע ביהודה (מה"ת קו"א סימן שנד), והחת"ס, והובאו דברים במ"ב (שם). ע"ש.

[8] כמ"ש השו"ע (סימן ת"ע סעיף ב') בדעה הראשונה, בשם תרומת הדשן (ח"א סימן קכו), והרוקח (סימן ע"ר) וכן המהרי"ל (סימן ק"י) וביאר המג"א (ס"ק א) לפי שאי אפשר לקיימה ביום שישי משום שאין מתענים בערב שבת. וכן הכריע להלכה הרמ"א שם, וכן הכרעת הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת צו הל' ע"פ), וכן הכרעת הכף החיים. ובספר חזון עובדיה (הלכות פסח עמוד ק) כתב שאף על פי שמרן השלחן ערוך פסק כדעה אחרונה להקל, וכן הוא מעיקר הדין, מכל מקום אם אפשר לבכורות להשתתף בסיום מסכת או בשאר סעודות מצוה, כגון ברית מילה, ופדיון הבן, וסעודת חתן וכלה, טוב לעשות כן. ואב שרגיל להתענות בכל שנה בערב פסח בשביל בנו הבכור עד שיגדל, פטור לגמרי בשנה זו מהתענית. וכן נקבות בכורות, אפילו במקומות שנהגו שהן מתענות בערבי פסחים בשאר שנים, בשנה זו פטורות לגמרי. ואין צורך שישתתפו בסיום מסכת לפטור עצמן מתענית, דהואיל ונדחה נדחה. ואם הבכור החמיר על עצמו וצם ביום חמישי י"ב ניסן, מותר לו לטעום פירות או עוגה פחות מכביצה קודם בדיקת חמץ.

[9] כמ"ש הרמב"ם (הל' חמץ ומצה פ"ג הל' ג), והשו"ע (סימן תמ"ד סעיף א). ובטעם מה שאין בודקים בליל שבת, ביאר בשו"ע הרב (שם ס"ק ג), לפי שאין אפשרות לטלטל את הנר שהוא מוקצה. ע"ש. וע"ע בשו"ת אבני צדק (סימן נ).

[10] לפי אופק ת"א.

[11] כמ"ש בשו"ע (סימן תמד סעיף ב). ונחלקו המ"ב (ס"ק ו וכ"ב) ושו"ע הרב, מהי כוונת השו"ע באומרו: טוב לבער בערב שבת קודם חצות, ע"כ. דהמ"ב ס"ל דהכוונה לתחילת שעה שישית כבכל שנה. ואילו שו"ע הרב סובר שאפשר לשורפו עד סוף שעה שישית. ועיין עוד בשו"ת האלף לך שלמה (סימן רח) הסובר שיכולים לבער בע"פ שחל בשבת מתי שירצו. ע"ש.

[12] ראה במטה יהודה (סי' תמד ס"ב).

[13] שו"ת תשובות והנהגות (אות ד). ע"ש.

[14] כמ"ש בשו"ע (שם, סעיף ו). וכתב במשנה ברורה (ס"ק כב) דהיינו אפילו אם ביטלו בטעות ביום שישי.

[15] כמ"ש בשו"ע (סימן תמד סעיף א). ובמ"ב (שם, ס"ק ג). ע"ש.

[16] כמ"ש המהרש"ם בדעת תורה (סימן תמד סעיף ב) בשם ספר זכור לאברהם (או"ח ח"ג). וכן מתאמרא בשם מרן החת"ס ושו"ת שערי יושר.

[17] כמ"ש בשערי תשובה (סימן תמד ד"ה טוב לבאר) בשם שו"ת חיים שאל. ע"ש. וכ"כ במחזיק ברכה (תס"ח א). וכן הכריע בביאור הלכה (שם, ד"ה מחצות).

[18] בשו"ע (סימן רנא סעיף א). ונחלקו הפוסקים האם האיסור הוא מזמן מנחה גדולה או רק מזמן מנחה קטנה, וכתב המ"ז (סק"ג) שהסומך על המקילין לא הפסיד. ע"ש. וראה עוד בשו"ת יביע אומר (ח"ו סי' מז). וחזו"ע פסח (עמוד פג).

[19] כמ"ש בשו"ע (סימן תנב סעיף ב). ע"ש.

[20] רמ"א (סימן שסח סעיף ה). ומ"ב (שם ס"ק כ"א). ע"ש.

[21] שו"ע (סימן תמד סעיף ג). ע"ש.

[22] מ"ב (שם ס"ק יג, יד). ע"ש.

[23] רמ"א (שם סעיף ג). ועיין עוד מ"ב (שם ס"ק יד), וכן בבא"ח (שם), ושו"ע הרב (שם סעיף ח).

[24] מ"ב (שם ס"ק כב). ואף שבברכי יוסף (סימן תקכט ס"ק ז) כתב בשם שו"ת שאגת אריה החדש (סימן סח), שבזה"ז אין חובה לטהר עצמו ברגל, אולם הוא עצמו כתב בספרו מורה באצבע (אות רד) שיש מצוה בדבר אף בזמן הזה. וכן כתב בשו"ת שואל ומשיב (מהד"ג ח"א סימן קכג). ע"ש.

[25] כף החיים (סימן תקכט ס"ק כג). ע"ש.

[26] בא"ח (שם ס"ק ד). ע"ש.

[27] מג"א (סימן תקי"ד ס"ק ו) ומשנה ברורה (שם ס"ק יח). ע"ש.

[28] שו"ע (או"ח סימן רס). ומ"ב (שם ס"ק יג). ע"ש.

[29] עיין מ"ב (סימן תעג ס"ק כב).

[30] עיין במ"ב (שם ס"ק לב) דאם אין דעתו לאכלה במשך החג הראשון, אסור לצלותה בלילה, וא"כ יצטרך להכינה ג"כ בערב שבת. ע"ש.

[31] חיי אדם (ק"ל, דיני ליל הסדר בקצרה ס"ק א). וכן בקצוש"ע (קיח, ד). אף שמדברי המ"ב (סי' תעג ס"ק כא) לא משמע כן. ע"ש.

[32] כמ"ש הפרי מגדים (סימן תמד מ"ז אות ב), משום שדיכה כדרכה אסורה ביו"ט, וכן פסק המ"ב (ס"ק מז). ע"ש.

[33] עיין מ"ב (ס"ק מז). וי"ל בדבריו, ועיין עוד מ"ב (סימן תק"ד סעיף א). ודו"ק.

[34] רמ"א (סימן תעג סעיף ה). ע"ש.

[35] כף החיים (שם ס"ק צא). ע"ש.

[36] די"א דאין יוצאין בכמושין, וכ"כ הריא"ז בשם הירושלמי והמג"א והחק יעקב, אולם דעת רוב הפוסקים אינה כן כמבואר בשעה"צ (שם ס"ק מ"ח). ע"ש.

[37] כמ"ש בשו"ע (יו"ד סימן קה סעיף א) דבזה יש להם דין של כבושים, ואין יוצאים בהם ידי חובה כמבואר בשו"ע (סימן תעג סעיף ה'). ומיהו בדיעבד שנשרה המרור (החסא) במים מעת לעת או יותר, ואין לו מרור אחר לצאת בו ידי חובה, יכול לצאת בו ידי חובה, וכמ"ש בס' חזון עובדיה פסח תשס"ג, עמוד רנו.

[38] רמ"א (תק"ד סעיף ג). ומ"ב (שם ס"ק יט). ע"ש.

[39] כמ"ש הפר"ח (סוף סימן קמד) בשם מהר"י וייל (סימן קצד). ע"ש.

[40] שו"ע (רצא סעיף א).

[41] מ"ב (סימן תרל"ט ס"ק כג).

[42] שו"ת אגרות משה (ח"א סימן קנה), וכתב שכן נראה משו"ת הרדב"ז (ח"א סימן תפט), וכן מהמגיד משנה (פ"ג מהל' חמץ ומצה הלכה ג) שבדבריו מבואר שיש שהיו מחמירין שלא לשייר חמץ אלא לאכול מצה עשירה. אולם במנהגי מהרי"ל (הלכות שבת הגדול וע"פ) כתב שיש לברך בורא מיני מזונות על מצה עשירה גם בע"פ, וכן הכריע להלכה בשו"ת יחווה דעת (ח"א סימן צא).

[43] ספר הליכות שלמה מפסקי הגרש"ז (מועדים פ"ח סעיף יג). וכן כתב בספר חזון עובדיה (פסח מהדו' תשס"ג, עמוד רסב), שכדי שלא יצטרך להשאיר חמץ בביתו בשבת, ויבוא לידי חשש מכשול ותקלה מפירורי החמץ הנשארים מהסעודה, ובפרט כשנמצאים ילדים קטנים בבית וקיים חשש שיפזרו את החמץ אנה ואנה, וכן שלא יצטרך להניח את כלי החמץ שנשארו מסעודות השבת, שאין אפשרות לנקותם בשבת להדיחם כראוי שאין שבת מכין לחול, וישארו בבית כאבן שאין לה הופכים, עד מוצאי יום טוב של פסח, לפיכך ישנה עצה טובה ונכונה לנהוג לבער החמץ מכל וכל בערב שבת, לבלתי השאיר לו שריד כלל ועיקר, ולהצניע במקום מיוחד את כל כלי החמץ לאחר הדחתם ושטיפתם בערב שבת כראוי, ולהשתמש בשבת אך ורק בכלים הכשרים והמיוחדים לפסח, ובתבשילים ומאכלים הכשרים לפסח, ויקיים מצות סעודות שבת, במצה מבושלת בתוך מרק של בשר או של עוף, באופן שכזה: שלאחר שנתבשל התבשיל יורידנו מעל האש, ובעוד התבשיל שבסיר חם שהיד סולדת בו, יתן בזה אחר זה בתוך התבשיל כמה רקיקי מצות כדי צרכו, באופן שהמצה ספגה היטב טעם התבשיל, ואז יוכל לקיים בה מצות שלש סעודות. וטוב שלא יוציא את רקיקי המצות מתוך הסיר אלא עד שיצטנן התבשיל, ויוכל להוציא המצה בשלמותה, שלא תתפורר בתוך המרק, שיהיה אפשר לבצוע אותה בשבת ולברך עליה כשהיא שלימה [לחם משנה] המוציא וברכת המזון, כיון שנשאר עליה צורת פת, ובאופן שיש בה כזית. וכן הוא הדין שיוכל לטגנה בשמן, ויהיה אפשר לקיים בה סעודות שבת. ואם ירצה יוכל בליל שבת לסעוד אף על מצה רגילה, הואיל ובליל י"ד אין איסור כלל באכילת מצה, וביום שבת יקיים סעודת שחרית וכן סעודה שלישית במצה מבושלת או מטוגנת.

[44] כמ"ש בספר חסידים (אות שיד), וברוקח (סימן רס"ז), וכ"כ במ"ב (סימן תכ"ט ס"ק י"ג, ובסימן תמ"ד ס"ק ד) בשם מהרי"ל. ע"ש.

[45] פר"ח (סימן מ"ד ס"ק ב). ומ"ב (שם ס"ק ד). ע"ש.

[46] ספר הפרדס (סימן כה) בשם רש"י, ובאור זרוע (סימן שצ"ג). ומנהג הג"א אינו כן אלא שמפטירין את הפטרת אותו שבוע, כמ"ש בספר מעשה רב (עמ' קעו). ע"ש.

[47] כמ"ש המגן אברהם (סימן תמד ס"ק א). וכ"כ בבאור הגר"א, וכן הביא המשנה ברורה (שם ס"ק ח) בשם האחרונים, אך רק אם יש לו שהות לברך בינתיים ולעשות איזה הפסקה, כדי שלא תהיה ברכה שאינה צריכה.

[48] לשיטת המג"א, ו10:43 לשיטת הגר"א.

[49] כמ"ש השו"ע (סימן תמד סעיף א) שהרי אינו יכול לעשותה לא במצה ולא בחמץ. ומ"מ יש לאוכלה קודם שעה עשירית.

[50] כמ"ש המג"א (ס"ק ב), וכן הסכימו החמד משה (אות ו), והמחזיק ברכה אות ג) ושו"ב הרב (אות ב). ודלא כמ"ש החק יעקב (שם אות ב) דעדיף לקיימה במיני פירות ולא בבשר ודגים. ע"ש.

[51] כמ"ש באגרות משה (או"ח ח"א סימן קנה). ודלא כדברי הנוב"י (מהדו"ק או"ח סימן כ"א). והערוך השולחן (תמ"ד ה) בישוב סתירת הרמ"א (בסימן תע"א סעיף א, ובסימן תמ"ד סעיף א). ע"ש.

[52] כמ"ש החיי אדם (כלל קכט י"ג). ודלא כהמג"א (שם ס"ק ב) בשם מהרי"ל. והגר"א בשם זוה"ק. וראה עוד בדברי המהר"י יוזפא בספר יוסף אומץ (סימן תשלא). וכן הוא בארחות חיים (הלכות חמץ ומצה אות עט). ובכל בו (סימן מח), וכן נקט בספר חזון עובדיה על פסח מהדורת תשס"ג, עמוד רסד.

[53] פרמ"ג (שם, א"א ס"ק ב). ודלא כהחק יעקב (סימן תע"א ב). ושו"ת שבט הלוי (ח"ג סימן לא).

[54] פרי מגדים (מ"ז ס"ק ו). וכ"כ בהגהות רעק"א (סעיף ה), והמ"ב (ס"ק כא). ע"ש.

[55] שו"ע (סימן תמד סעיף ד). ע"ש.

[56] שו"ע (שם, סעיף ה) לגבי מי שנשאר בידו חמץ לאחר האכילה. וע"ש במ"ב (ס"ק כ"א).

[57] כ"כ האגרות משה (או"ח סימן קיב), וכן בשו"ת יביע אומר (ח"ד סימן כט), וגם בשו"ת מנחת יצחק כתב להתיר באופן שהמברשת רכה ואין לחוש שתוציא דם, וכ"ז אם היא מיוחדת לשבת.

[58] בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ז סימן ל) דעתו לאסור, וכן בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק יד סעיף לד) כתב דנוהגים שלא לצחצח את השיניים אפילו בלי משחה.

[59] לדעת המג"א, ולדעת הגר"א 11:44.

[60] שו"ע (שם סעיף ו). ומ"ב (שם ס"ק כ"ב). ע"ש.

[61] רמ"א סימן תלד סעיף ב) ומ"ב (שם ס"ק ט). ע"ש.

[62] מ"ב (ס"ק כא). וכ"כ בשו"ע הרב (סימן תמ"ד ס"ק י"ג). ע"ש.

[63] מ"ב (ס"ק כ"א) ע"פ דברי הפמ"ג. ע"ש.

[64] עי' מ"ש המ"ב (סימן תנא ס"ק טז) דבשו"ע (יו"ד סימן קכא) מבואר דמותר לעשות בכלים שימוש בצונן בדרך ארעי אם הדיחם ושיפשפם קודם לכן. ע"ש.

[65] שו"ע (סימן תכט סעיף ב).

[66] שו"ע (סימן תמד סעיף א, וסימן תעט סעיף א). ומ"ב שם ס"ק ב). ע"ש.

[67] שו"ע (שם). ועיין מ"ב (שם ס"ק ו).

[68] פרמ"ג (סימן תמד, א"א ס"ק א). ע"ש.

[69] שהרי אין שבת מכין ליו"ט כמבואר בעירובין (לח ע"ב), וכן פסק הרמב"ם (פ"א מהל' יו"ט הי"ט), ובשו"ע (סימן תק"ג סעיף א). ועיין עוד בשו"ת מהר"י וייל (סימן קצז), והפר"ח (סוף סימן תמ"ד). ועיין רמ"א (סימן רס"ז סעיף א). ע"ש.

[70] כ"כ חק לישראל (ס"ק מח) בשם ספר חסידים. ועי' מ"ב (סימן רצ ס"ק ד).

[71] עי' בן איש חי (פרשת צו ס"ז).

[72] שו"ע ורמ"א (סימן רצט סעיף י), ובמ"ב (שם ס"ק ל"ה – ל"ו). ע"ש.

[73] אולם המ"ב (שם ס"ק כ"ג) כתב בשם השערי תשובה והגרעק"א בשם שאלת יעב"ץ, שאין צריכות לברך, אך במקום שנהגו, אין למחות בידם. וכשמברכת, תברך קודם ההדלקה, ואז אין צריכה לברך שוב שהחיינו לאחר כוס ראשון – אם מקדשת בעצמה. ע"ש.

[74] שו"ע (סימן תעב סעיף א), ובמשנה ברורה (שם, ס"ק א). ע"ש.

[75] ברכות (לג ע"ב) ובשו"ע (סימן תצא סעיף ב).

[76] מ"ב (שם, ס"ק ב).

[77] שו"ע (סימן תפז סעיף ד). ודלא כהרמ"א שם, כמ"ש במ"ב (ס"ק טז). ע"ש.

[78] רמ"א (סימן תרצה סעיף א).

[79] בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סימן כ) דן האם מותר לקרב את הנרות זה לזה כדי שיראו כאבוקה בשעת ההבדלה, שזוהי מצוה מן המובחר כמ"ש בשו"ע (סימן תרצח סעיף ב), ואח"כ להרחיקם זה מזה, וכתב שהדבר מותר ואין זה נחשב כיבוי. ע"ש. ויש שמחמירים בזה.

[80] פסחים (קג ע"ב). ובשו"ע (סימן תעג סעיף א).

[81] מ"ב (סימן תצא ס"ק ג, וסימן תעג ס"ק ג). ע"ש.

[82] כמ"ש הבאר היטב (סימן קעג ס"ק כז) בשם מהר"י וייל (סימן קצג), מטעם שאין מקריבין קרבן חגיגה בשבת. כן הוא במג"א והט"ז (שם). ודלא כמ"ש בספר פסח מעובין, המובא בדברי הבאר היטב הנ"ל שכתב שאין לשנות מהנוסח הרגיל, דענין זה מתייחס לשנים הבאות, כמ"ש בשער הציון (ס"ק פ) בשם שו"ת כנסת ישראל (סימן כג), ושכן גם דעת היעב"ץ. ע"ש.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל