פדיון כפרות עכשיו

משיכת כלב בחבל, בשבת – המשך שני

שאלה:

בענין דברי השו"ע שכתבתם, עדיין ניתן לבאר פשוט כפי שכתבתי, וכ"כ התהילה לדוד, ועוד
שפשוט שאסור לטלטל את הבהמה המוקצה בשבת, ורק מותר על ידי משיכת החבל, שתבין לאיפה רוצים שתלך.
וז"ל התהילה לדוד, שה, ח

ספר תהלה לדוד על אורח חיים – סימן שה
דבהמה חשובא כדבר הניטל כיון דיכול למושכה ולהוליכה בכ"מ ע"כ. ובאמת הא דמותר למושכה אף שהמגלגל והגורר עוקר הוא לענין הוצאה כמ"ש הרמב"ם ז"ל פי"ג הי"א ע"ש במ"מ. ומסתמא כן הוא לענין טלטול מוקצה. מ"מ הכא עיקר הטלטול הוא מה שהבהמה הולכת ברגלי' ולא מיקרי שהוא מטלטל מוקצה. אבל אכתי הא הוי נגיעה במוקצה ע"י ד"א. אבל באמת כ"ז אינו דכיון דהתירו טלטול מקצת מוקצה אם הבע"ח צריכין לכך כמ"ש הר"ן ז"ל בפ' מפנין גבי דינא דמדדין עס"י ש"ח ובמ"א ס"ק ס"ח א"כ פשיטא דנגיעה במוקצה מותרת אם הבע"ח צריכין לכך. וליכא למיבעי כלל ואפשר דזה ג"כ טעם האפסר בסק"ג ע"ש:

תשובה:

שלום וברכה

אינני רואה כאן משהו שונה ממה שכתבנו, ודאי שהדין הזה אמור רק בבעלי חיים ומשום שהם מדדים, כלומר גם כאשר אני דוחף אותו ההליכה בפועל נעשית בעיקר מכוחו, אבל לגרור אותו כאשר הוא תוקע רגלים בארץ ופשוט נמרח על המדרכה, ברור שאסור, כמו בכל מוקצה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל