לתרומות לחץ כאן

ניצוק חיבור – בפסח ובבשר וחלב

שאלה:

האם אומרים ניצוק חיבור לגבי חמץ בפסח

תשובה:

שלום וברכה

בודאי חוששים וכפי שחוששים לכך לכתחילה בבשר בחלב, אלא שדין ניצוק חיבור להלכה הוא דוקא כשהעליון קר והתחתון חם ולא להיפך, אף שיש שהחמירו בזה.

מקורות:

בדרכי תשובה סי’ קה ס”ק צו כתב שדין זה אמור רק כשהתחתון חם והעליון קר אבל אם התחתון קר והעליון חם או שניהם חמים אין חשש כלל, וכ”כ בחכמת אדם כלל נט דין ה, והכרתי ס”ק יא וערוך השולחן סי’ צב סעי’ נה. אמנם ביד יהודה פי’ הקצר ס”ק ל”א החמיר גם באופן ששניהם חמים. בדיעבד בלאו הכי מקילים כאמור.

חכמת אדם שער איסור והיתר כלל נט סעיף ה: אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן אסור ודוקא כשהתחתון חם והעליון צונן דאז ההבל והזיעה עולה למעלה ומערבו אבל שניהם חמין אפילו התחתון יותר חם מותר ובדיעבד הכל מותר ואם מערה שומן איסור חם לתוך שומן היתר קר אסור אפילו בדיעבד ולא שייך כאן לומר תתאה גבר לפי שעל ידי העירוי נמס הכל ונבלל ונאסר כולו (בית לחם יהודה ועיין כלל נ"ח סימן ו' בעכבר) (כרתי ופלתי סימן ק"ה סוף סעיף ג'):

ערוך השולחן יורה דעה סימן צב סעיף נה: והנה בדין זיעה מתברר לנו ממשנה דמכשירין [פ"ה מ"י] דלא שייך זיעה אלא במקום המוקף ולא במקום גלוי כמו בכירה שהקדירה התחתונה נתונה בה ועליה עומד העליונה ועולה הזיעה סביב סביב שאין לה מקום לצאת אבל במקום גלוי כבתנורים שלנו שיש אויר הזיעה עולה באויר ואינו אוסר הקדרה הסמוך לו וגם מתברר משם דדווקא כשהעליון אין בו תבשיל חם דאם יש בו ג"כ תבשיל חם שזיעה עולה ממנו ג"כ אין הזיעה של התחתון פועל בו והכי תנן התם המערה מחם לחם ומצונן לצונן ומחם לצונן טהור מצונן לחם טמא ופי' הרמב"ם לפי שעמוד המשקה אשר יקרא נצוק יתחמם בהיות קצהו בכלי החם הטמא וכו' עכ"ל הרי מבורר דדווקא כשקצהו בכלי החם הטמא כלומר שקצהו מוקף בהתחתון אבל בלא זה אין הזיעה פועלת בו וגם מדקאמרה מחם לחם טהור ופירשו מטעם שכיון שהעליון חם אין פעולת התחתון ניכר בו ע"ש [וכ"כ הרע"ב ותוי"ט ע"ש ומוכח להדיא כדברינו ולפ"ז אצלנו שהבישול במקומות הגלויים אין הזיעה אוסרת כלל והוי כנפסק הקילוח כמובן וגם אם העליון חם אין הזיעה פועלת ומ"ש הב"י בשם מהרא"י הכוונה קדירה בלא משקה או כשהיא מכוסה ובתשו' הרא"ש כלל כ' דין כ"ו מפורש כן ומה שהקשה בחידושי הגהות בטור שם ל"ק כלל לפמ"ש ע"ש ודו"ק]:

כרתי סימן קה ס"ק יא: אסור לערות וכו'. אינו אסור רק כשעליון צונן ותחתון חם, אבל שניהם חמין מותר, עיין פלתי (ס"ק ח'): פלתי סימן קה ס"ק ח: אסור לערות וכו'. היינו בעליון צונן ותחתון חם דהבל אוסר, אבל שניהם צוננים או שניהם חמין אף שהתחתון יותר חם, מ"מ מותר. דדין זה לקוח ממשנה דפרק ה' דמכשירין כדתנן משנה יו"ד המערה [מחם לחם] מצונן לצונן מחם לצונן טהור, מצונן לחם טמא. וקיי"ל כת"ק דווקא צונן לתוך חם אסור, וכ"כ הרמב"ם בהלכות טומאת אוכלין (פ"ז הל' ב'), ונתן הטעם הבל וזיעה עולה למעלה ומערבו, אבל זולת זה מותר, דאין באוסרין ניצוק וכמ"ש מהרי"ל בתשובה סימן (ע"ב) [ס"ח]. והט"ז (ס"ק ו') נתן טעם משום ניצוק, וא"כ אפילו בצוננין או שניהם חמין אסורים. ואינו, [אלא] רק בצונן לתוך חם [אסור]:

דרכי תשובה: אסור לערות מכלי שיש בו שומר כשר עי' באר היטב מ"ש משום דמחברו בניצוק ועי' כו"פ אות ח' שכתב שזה שכתב המ"א דאסור לערות וכו' היינו דוקא בכהאי גוונא שמערה שומן קר לנר דלוק שהוא חם דכשהתחתון חם והעליון צונן אז הוא מהטבע שההבל והזיעה עולה מהחם להצונן ומערבו אבל כששניהם חמין ואפי' כשהתחתון הוא חם ביותר מותר עיי"ש והביאו בחכמם אדם כלל נט סעיף ה' אמנם יעו' בכנפי יונה מ"ש בדין זה ובסוף סיים דאפי' בחם לחם קרוב הדבר להחמיר וסיים בצ"ע עיי"ש אמנם יעו' במ"ז סק"ו שכתב דמשמע מהפוסקים דדווקא בחם לתוך צונן אבל חם לתוך חם אין אוסר ההבל ושכן כ' הבה"י וסיים בצ"ע עיי"ש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל