לתרומות לחץ כאן

חובה להאמין בגלגול נשמות?

שאלה:

בס"ד
האם ישנו חיוב עקרוני להאמין בגלגול נשמות?
ג.. מה דינו של מי שאינו מאמין באמונה הזו?

תשובה:

שלום וברכה ידידי

משום מה, משהו נצנץ לי מוכר מהשאלה שלך, ובחיפוש קל מצאתי שהתכתבנו בענין זה כבר לפני שש שנים, מעניין שאז לא הגבת כלום ועתה אתה שואל שוב, אני מעתיק לך מתוך הדברים שכתבתי לך אז, ואשמח לשמוע את דעתך.

בזמנו חידדת את הנקודה, שמפריע לך שענין גלגול נשמות לא מופיע ברמב"ם, ועל כך אמרתי, שחובה לדעת ידיעה חשובה מאוד שהיא בעצם מבוא לכל ההבנה מהי חכמת הקבלה: בתורת הנגלה אנחנו יודעים שיש דבר שנקרא ירידת הדורות, כלומר ככל שהדור קדום יותר כך ידיעתו היתה עמוקה יותר ומקיפה יותר, וכיום כל עסק התורה הוא בעצם להבין מה ידעו הם – התנאים האמוראים ראשונים ואחרונים, וכל ריבוי הספרים היום הוא רק לרדת לעומק בינתם. בחכמת הקבלה התהליך היה הפוך, היות ומדובר בסודות התורה, ככל שהעולם התקדם יותר לתיקונו כך נתגלו סודות שלא היו ידועים קודם לכן. המקובלים רואים בכך כמה "תחנות וצמתים חשובים". גילוי הזוהר, שהיה לימוד עצום וגילויים שלא נודעו דוגמתם קודם לכן בעולם הזה כלל. הגילוי הזה היה מצומצם מאוד לעשרה תלמידים בלבד. רבותיו של האר"י הק' ובראשם הרמ"ק, שאף הם גילו רזים שהיו ידועים קודם לכן למתי מספר כמו הראב"ד ובנו ועוד כמה ראשונים יחידים. תורת האר"י עצמה שכלל לא היתה ידועה לרבותיו [סוד הפרצופים ועוד] עד כדי כך שהתבטאו על הגילויים הקודמים שעלומים הם ומעורפלים כעולמות של תוהו, לפי שעוד לא היתה השעה כשרה לגילויין. ויש שהוסיפו את הרש"ש לאחד הצמתים החשובים וכו'.

כך שלעולם לא ניתן לשאול מדוע הרמב"ם אינו מזכיר גלגולי נשמות שהתבארו בפירוט רב כזה בתורתו של האר"י, כיון שהדברים לא נודעו בצורה הזו ובהיקף הזה באותם ימים.

עצם החיוב להאמין לדברי חז"ל ולפי דעתי האר"י הק' ודאי נכלל בענין זה, הוא בי"ג עיקרי אמונה, בכלל האמונה בדברי הנביאים, ובכלל האמונה שהתורה לא תהא מוחלפת, שהרי ברור לכל מבין שהבנת התורה וגילוייה הם אך ורק על פי חז"ל, בלי דבריהם לעולם לא נדע מה זו שבת ומה הם תפילין וכו'.

לעצם הענין יש לדעתי קצת גיחוך בעצם השאלה, למה הדבר דומה לילד קטן שמגיע ליריד ענק של אמצעי תעופה משוכללים ולאחר סיור מקיף הוא מצביע על איזה שעון צדדי ושואל את המדריך, תוכל להסביר כיצד הכפתור הקטן הזה פועל? כביכול חוץ מאותו כפתור צדדי הכל כבר היה מובן לו על פי שכל בצורה ברורה ומסודרת, חסר לו רק הפרט הזה. וכך גם כאן, התורה ומצוותיה כולם בנויים על האמונה המוחלטת בתורה ובחז"ל, בשכל הקטן שלנו לעולם לא נבין את המטרה בלקיחת ארבעת המינים בחרדת קודש או התקיעה בשופר בראש השנה… כך שלומר שהכל מובן ורק כאן אנחנו נעצרים בגלגולי נשמות, נשמע קצת לא מובן…

שנזכה לעובדו בלבב שלם מתוך שמחה תמיד!

הצטרף לדיון

9 תגובות

  1. בס"ד
    לדעתי,
    דווקא הדורות משתבחים והולכים כי יוצא שמשה רבנו ידע פחות מגדולי הדור כמו מרן הרב עובדיה או הרב שך זצ"ל
    כל הקונספט הזה בא בשביל להצדיק ולתת לגיטימציה לכל החידושים שלא היו כדוגמתם ביהדות, בזוהר ובתורת הארי, שהם לדעתי ולא רק לדעתי לדעתי חידושים על גבול התמיהה שלא ברורה לי תכליתם האמונית.
    הרמב"ם לא מזכיר את אמונת הגלגול – כי יתכן, וזה קשקוש שלא שווה התייחסות מבחינתו .להכיר הוא לבטח הכיר, אמונה זו היתה ידועה אצל הגויים כבר מהפרעונים,
    ולא, הוא לא חייב להתייחס לכל אמונה .
    כמו שפרופ' למתמטיקה לא יהיה חייב להתייחס אם איזה תמהוני יכתוב ספר ויטען ש 2+2 = 5
    עצם החיוב להאמין לדברי חז"ל ולפי דעתי האר"י הק' ודאי נכלל בענין זה, דיברנו על זה הרבה פעמים – אין דבר כזה 'דעת חז"ל' !! חז"ל זה מאות ואלפי אנשים על פני תקופה של אלפי שנים שהחזיקו בעמדות שונות ואפילו סותרות אחת את השניה , וזה מוצג בכל התלמודים והמדרשים.והרמב"ם הוא גם חז"ל.
    אז איך אדם יכול להאמין גם ברמב"ם וגם בקבלה ? גם בשלילת התארים וגם בספירות ובפרצופים.?
    אני מחפש התייחסות בדרך החיוב ולא בדוגמאות שלא מסבירות את העיקרון.
    תודה

  2. לומר שהדורות משתבחים זו אמירה שגויה, שאינה נוגעת כלל לכמות הידיעה, וזו פשוט שגיאה היסטורית לאו דוקא אמונית. זה נכון שכמות הידע הטכני שהרב עובדיה או הרב שך ידעו היא רבה ממה שהיה טכנית בדורות קודמים, אבל זה עדיין תמיד כננס הרוכב על כפי הענק, הוא גבוה יותר אבל רק בגלל שהוא נשען עליו. אינני מכיר אותך כדי לדעת מה ידיעותיך בתורה, אבל אם אתה עוסק בתורה, בודאי אתה יודע שכל מה עיסוקם של הרבנים הנ"ל ואחרים, אינו אלא להבין את דברי הקדמונים, אם כל עיסוקו של הרב שך להבין את דברי הרשב"א ועל כך הוא כותב מאמר בן עשרה עמודים מפולפל, וכל ידיעותיו הם סביב נקודה כזו, כיצד יתכן לומר שהוא גדול מהרשב"א עצמו, הרי אם כן כל עיסוקו בדבריו חסר הגיון… שלא לדבר על הפער הרוחני העצום, הרי אם ניקח הרבה אחורה את תקופת הנביאים, היו אן אנשים שמעלתם הרוחנית והנפשית היתה כזו שהם יכלו פיזית לדבר עם אלוקים… לכן ודאי שיש ירידת הדורות עצומה ורואים זאת מי שעוסק בלימוד, אפילו בפער של דור שנים אחורה ברמה שקשה לתאר. מי יכול היום לכתוב מערכה של רבי עקיבא איגר? אין דבר כזה היום! לעומת זאת בעולם הקבלה המציאות שונה שכן היא קשורה בתיקון העולם וכאמור. לכן שגם אם הרמב"ם לא הכיר את חכמת הקבלה כפי שהתגלתה לאחר ימיו, אין בכך כלום.

  3. עניין גילגולי הנשמות אצל הגויים הוא פילוסופי, כלומר תיאורתי ומנותק ממה שקורה במציאות.
    לכן גם אי אפשר ללמוד אותו מהם ברצינות, לפרטי פרטים כפי שנהוג בחכמות ומדעים.
    זה ממש כפי שניתן להאמין בכל דבר, גם כשאינו מבוסס על דבר אמיתי, כך אמונתם בגילגולים.
    רק שאין קשר בין פילוסופיית הגילגולי "נשמות" שלהם, להבנה של המקובלים בנושא.
    כדי להבין את הנושא זה דורש לימוד רחב, והבנה בעניינים רבים בחכמת הקבלה, אשר בלי ידיעה מקיפה חסרה הבנת התמונה השלמה.
    צריך להבין את ההבדלים בין "נפש החיוני" (המתגלגל) ל"חלק אלוקי ממעל" (הנצחי, אך בטרם ההשתלמות מכונה "נקודה" שבלב).
    תורת ד' תמימה — "משיבת נפש".
    והנשמה שהיא חלק אלוקי ממעל, היא נצחית, והיא גילוי רוחני המתגלה לפי היגיעה בפנימיות התורה ומע"ט. ויש לדרגות הגילוי הללו כינויים רבים, לדוגמה נפש, רוח, נשמה.
    ובעניין שלילת תארים, ריבוי פרצופים ושמות, וכל העניינים הללו, הם לרוב בלתי מובנים לציבור דווקא בגלל הבלבול עם אמונות הגויים.
    ואילו למקובלים יש חוק ברור: אשר כל דבר שלא ניתן להשגת האדם בבירור גמור, אין הם מכנים אותו בשם או בכינוי. ומכאן שכל ריבוי השמות והפרצופים, הכל הם השגות של האדם המשיג, ההתפעלות שלו מהמציאות שמשיג.
    ואין התארים הללו נאמרים על עצמותו של הבורא יתברך, שאין שום שכל יכול להשיגו, אשר המקובלים לא מדברים עליו שום הגה ומילה, ואילו הפילוסופים הגויים מדברים עליו הרבה ומתגאים.
    אבל אולי אפשר להסביר את הגילוי הרוחני כך.
    כפי שבעולם הזה יש לנו השגה בשמות כמו "שולחן", כך לאלו האנשים אשר טיהרו לבם וזככו עצמם וזכו להשגות הגבוהות שהם מכנים "העולמות העליונים" (ולכל השמות והפרטים המצויים בספרי הקבלה), להם יש השגה בפרטים הללו, שבעולמות העליונים, והם יודעים על מה שהם מדברים, ולכן יכולים להחליף מידע זה עם זה בדרך משא ומתן כפי שנהוג בחכמה, ומכאן הבלבול שיש אנשים שחושבים שהקבלה אומרת שלבורא יתברך יש פרצופים, ואבא ואמא, וכל מני מילים שלכאורה נאמרו עליו יתברך.
    אבל לא על עצמותו נאמרו, אלא רק על מה שניתן לנו להשגה (כפי שהעולם הזה ניתן לנו להשגה לפרטי פרטים, עד פיתוח כל המדעים והאומנויות וכו').
    מצד אחד "אין עוד מלבדו", ומה עושים פה כל הנבראים, הדומם צומח חי ומדבר שלפנינו? האם ריבוי הפרטים הללו פוגמים באחדותו יתברך? האם התפיסה שלנו את ריבוי הפרטים שבעולם הזה פוגמת משהו באמונתנו שהוא יתברך אחד?
    אולי באופן דומה אפשר גם להסביר את השגת ה"עולמות העליונים", המתוארים בספרים.
    אלו גילויים מהצד של הנברא, ולא שמדברים על עצמות הבורא יתברך ויתעלה.
    כי המקובלים משתמשים בשפה מיוחדת, שנקראת "שפת הענפים", הם משתמשים במילים של העולם הזה כדי לתאר השגות רוחניות וזה מבלבל את הקורא וגורם למי שלא נמצא באותן ההשגות, להגשים את הכתוב (בכל מני ציורים ודמיונות שהשכל הגשמי מסוגל לצייר).
    ממש כפי שהעולם הזה מתגלה דרך חמשת החושים הגשמיים, אז העולם העליון מושג (למקובלים) דרך מה שמכונה ספירות ופרצופים. וכל מי שקורא בספרים כאלו מחויב שלא להגשים את המילים הללו, כי אין משמעותן לפי העולם הזה, ולכל מילה ומילה יש פירוש רחב ומדויק מאוד (כפי שנהוג בחכמות ארוכות ומקיפות).
    ולמי שלא מכיר את שפת המקובלים, נדמה שספרי הקבלה מלאיי הזיות ח"ו.
    אבל לכל חכמה יש את השפה שלה, ושפת הקבלה היא שפת הענפים, הספירות, הפרצופים. והיא מתארת דברים שניתן לנו להשיג, למי שזוכה בכך.
    עוד דבר שמבלבל מחמת הערבוב מאמונות הגויים, זה שהיום נדמה להרבה אנשים שאפשר להשיג את כל המדובר לעיל באמצעות טכניקות כמו מדיטציה, סמים ועוד. אבל אין קשר בכלל בין החוויות הללו למה שמדברים המקובלים.
    יוצא שאין רבים המתמסרים ממש לתורה ומצוות ומע"ט אשר נותנים כל נפשם ומאודם להשלים עצמם גם בפנימיות התורה, וליחידים שזוכים לטהרה הזו, אשר אז מוחם ולבם מסוגל לתפוס ולהבין את הגילויים הדקים והעדינים הללו, הדורשים נפש ולב זכים ביותר.
    כך גם כדאי לדעת שאין דבר כזה בן אדם ש"מתגלגל" בחיה, או בדומם. למרות שכתוב בספרי הקבלה דברים כאלה, אין לזה שום קשר למה שהמוח הגשמי מדמיין מכל הפילוסופיות למניהן. כי גם המילה "חזיר" ו"אבן" מקבלים משמעות אחרת לגמרי כשמשתמשים בשפת הענפים.
    אז אין שום בן אדם שמתגלגל בתוך חזיר או אבן… או דמיונות כאלה.
    אבל כן יש מצבים רוחניים כאלו, שאותם הגדירו בשמות האלו, וזה לא קשור לחזירים שבעולם שלנו או לאבנים.
    ואותו הדבר לגביי "גלגול נשמות".
    נשמה היא נצחית ולא "מתגלגלת" ממקום למקום גשמי, בין זמן לזמן גשמי. כי הרוחני הוא למעלה מזמן ומקום.
    הנפש ש"מתגלגלת" – היא מתחבטת בין יצר הרע ליצר הטוב, גם עוברים עליה כל מני מצבים, אשר ההשתנות בין המצבים הללו מכונים בקבלה "גלגולים".
    ובעניין זה שמדברים על "עיבור נשמת צדיקים", וכל מני סיפורי נפלאות שמובאים בספרים, גם שם מדובר במצבים מיוחדים, שהאדם שזכה לכך, משיג מדרגה כזו, שמכונה לפי השם של אותו צדיק שהשיג אותה. לדוגמה "אברהם".
    אחרת איך ידעו חז"ל, לבאר כל מני דברים שאברהם אמר שלא מובאים בתורה, אלא שיש בכך עניינים פנימיים.
    ולפי ההבנה הזו גם יובן שיש הבדל בין השם "אברם" ל"אברהם", כלפיי האדם המשיג מדרגה כזו כפי שאברהם אבינו השיג. ומי שיזכה לטהרה כזו גדולה, יוכל לומר שהשיג את השם הזה, אברהם.
    אבל לא במובן דמיוני או ציור שכלי של אבותינו שכאילו מתגלים בתוכינו איכשהו, כמו בהזיה או בחלום או בדמיון שכלי, שום דבר מאלו.
    אלא שזה דומה כמו למדענים בעולם הזה, שהם חוזרים על אותו ניסוי בכמה מעבדות שונות ברחבי העולם, ומקבלים את אותה התוצאה. אז התוצאה הזו מכונה ב"שם".
    בדרך כלל התופעה המדעית מכונה לפי השם של החוקר שמצא אותה לראשונה.
    אז אפשר אולי במשהו, להקביל את זה גם לגילויים של אבותינו ושל הנביאים עד המקובלים.
    כך כל ההשגות המתוארות בתורה ובנביאים, מי שיזכה להשיגן, יבין את השמות והתארים שמופיעים בהם, כמו כל המילים המיוחדות ביחזקאל וכו', שגם הן מתארות מדרגת נבואה כלשהי שהשיג, ולא דימויים והזיות של העולם הזה שהשכל הגשמי יכול לדמיין מהכתוב.
    והרי ממש כפי שניתן לומר שפילוסופיית הגלגולים היא המצאה הזויה, כך ניתן גם לומר על כל דבר לא ברור שכתוב בתורתנו, והרי אין להעלות על הדעת שהתנ"כ מדבר מהזיות ודמיונות שווא ח”ו.
    אלא ששפת המקרא היא שפה מיוחדת, ושפת הנבואה היא שפה מיוחדת, ושפת הקבלה היא שפה מיוחדת, ומי שזוכה משיג ומבין במה דוברו הדברים. כי על פשוטו של המקרא, אם מגשימים ומדמיינים את כל הכתבים שלנו… יכולות להתקבל תמונות מאוד שגויות ח"ו, ועל זה היו המון קיטרוגים עלינו מהגויים, ומקטנות הבנתם הם בנו לעצמם כל מני פילוסופיות, על גב תורתנו הקדושה ופנימיות התורה שניסינו להסתיר במשך שנים רבות, בין היתר מהסיבות הללו, אשר אנשים שלא טיהרו עצמם מספיק והגיעו להם ידיעות מהחכמות האלו, הגשימו ודמיינו את המילים ומשם יצאו כל מני מכשפים וכל מני דברים מוזרים שבעולם.
    ואין זה פלא שאתה אומר שגם הפרעונים ידעו על גלגולים, הרי גם משה וגם יוסף היו גדולים במצרים, והמכשפים של פרעה ידעו לעשות מופתים כמו משה, לכאורה. אבל הגויים לא יכלו לתפוס שום דבר מהאמת הפנימית של אבותינו, כי לא טיהרו עצמם בתו"מ ומע"ט, וכמו שנאמר שקיימו האבות את התורה… עוד בטרם נתינתה למשה בהר סיני. ובכלל נעשה ונשמע. אבותינו וכל גדולי הדורות ויחידי הסגולה אשר זיככו וטיהרו את עצמם לעבודת ה', הם השיגו השגות נפלאות, שהגויים שסביבם לא הבינו, אך לקחו מהם רסיסיי מילים ומחשבות ועשו מזה מטעמים לאמונות שלהם.
    ובעצם עניין הגלגולים הגיע מאיתנו ולא מהם, אלא שפשוט מדובר בפנימיות התורה אשר לא הייתה מושגת לכלל הציבור. אבל הגויים אהבו להתערבב בין תלמידי חכמים ובין הנביאים וללמוד (לגנוב) מהם סודות, וכמובן שלא הצליחו להבינם, ומיד פירשו הדברים לפי ידו הרחבה של דמיונם ושכלם האנושי.
    עשו זאת עם יחזקאל, ועשו זאת עם האר"י, קראו דבריהם ולא הבינו, ומשם הדרך נסללה עד לכל הסרטים המוזרים שרואים היום בטלויזיה, ולכל ה"מתקשרים" ובעלי האוב של ימינו, והמכשפים והעבודות הזרות למניהן, ומדיטציות של "ספירות", וכל מני שטות, שאינם אלא בליל רעיונות מבולבלים שנלקחו מתורתנו הרחבה.
    ומי שאומר על דברי האר"י הקדוש שהם שטויות, ודאי שיכול לפרוס את שטותו זאת גם על כל תורתנו הקדושה ודברי הנבואה, יחזקאל, דניאל וכו’, אבל עושה זאת מחוסר ההבנה שלו את דבריהם לאמיתתם.
    ולסיכום אומר כי אם פרופסור לפיזיקה, בתחום צר מסויים שלה, היה צריך ללמוד ולחקור עשרות שנים כדי לגלות את תגליותיו ולקבל את התואר שלו, בתחומו הצר שבו הוא עוסק, אז על אחת כמה וכמה האדם הרוצה להכיר במציאות הרחבה יותר שהבורא יתברך ברא, שעולם הזה הוא רק החלק הכי שפל שבבריאה, והעולמות העליונים הם עיקר הבריאה ושם עיקר התענוג הגדול והנצחי של הנשמות, המתוארת בספרי הקבלה בשמות העולמות העליונים, ספירות ופרצופים, אדם כזה צריך למסור את נפשו על כך, מספר לא מבוטל של שנים, ולתת יגיעה רבה ולפום צערא האגרא.
    ומי שלמד תורה הרבה זוכה לשכר הרבה, ומגלים לו רזי תורה, ועדות ד' נאמנה, מחכימת פתי.
    והמשיג את העדות הזאת יכול לומר: כי שמחתני ד' בפעלך במעשי ידיך ארנן מה גדלו מעשיך ד' מאד עמקו מחשבתיך איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת.
    כי המשיג את החלק הגדול, האמיתי והנצחי של הבריאה, הוא רואה עולמו בחייו, ורואה את שכר המצוות לעולם הבא, בטח שהוא שמח ללא כל צל של ספק, והולך מחיל אל חיל והוא כמעיין המתגבר.

  4. קשה עלי כל האריכות, רק אסכם את דעתי, ודאי שגלגול נשמות הוא כפשוטו, כמבואר באר"י בשער הגלגולים שידע לומר על כל מיני צדיקים נשמתו של מי הם.

  5. תודה,
    ניראה שכמו שיש זרמים בתורת הנגלה,כך גם יש זרמים בתורת הנסתר נכון?
    כי הרי יש שאומרים שזה כן כפשוטו,
    וכמו שהצגת את הדברים זה ממש הכל משלים ושפה אחרת,
    מי צודק יותר?
    או שבסוף כל אחד ילמד מה את הדבר שהוא נמשך אליו..

  6. אינני מבין למה כוונתך ומכל מקום ברור שבלימוד הקבלה חובה שיהיה רב תלמיד חכם גדול שקיבל פי ת"ח מובהקים ולא כמו היום שכל אדם מדומיין מתחיל ללמוד וללמד בחכמה זו כרוח שטותו הטובה עליו…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל