דקדוק הקריאה בקריאת שמע

שאלה:

שלום כבוד הרב,

א. אם לא דיקדקתי באמירת פרשיות של "ואהבת" ושל "והיה" כלל, כגון ואהבת במלרע, או "מצוך-היום על-לבבך" בלי הפסקה בין המילים כלל [וכל כיוצא בזה], האם אפשר לומר שיצאתי [לכל הפחות מן התורה] ?

ב. אם אני מסופק אם אמרתי את הפסוק "וקשרתם לאות על ידך" או אם דילגתי עליו, ואני עכשיו נמצא בפרשת הציצית, מאיפה מוטל עליי לחזור ? מהפסוק הנ"ל או מההתחלה ?
[כלומר האם הכל עניין אחד ?]

ג. יש טעות תדירה אצלי [חוץ מזאת של הסעיף הקודם] זה שבטעות אני מכניס את הפסוק "וקשרתם לאות על ידך" מפשרת "ואהבת" ואני אומרו בטעות בדיוק בין הפסוק "ולמדתם אתם" ובין הפסוק "וכתבבם", האם במקרה הנ"ל מוטל עליי לחזור מפסוק "וכתבבם" או לפני כן מפסוק "ולמדתם אתם" ?

ד. אותו דבר מהסעיף הקודם אבל אני מסופק ?

ה. מי שלא כיוון באמירת "ברוך שם כבוד מלכותו" האם אפשר לומר שהוא יצא י"ח [לכל הפחות מדאורייתא] ?

תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

בשלחן ערוך בסי' סב כתב: קרא ולא דקדק באותיותיה יצא.

וכתב שם ערוך השולחן סעי' א:

אף על פי שנתבאר שצריך לדקדק באותיותיה, מ"מ אם קראה ולא דקדק בהן הדקדוקים שנתבארו יצא, וא"צ לקרותה פעם אחרת וכך שנו חכמים במשנה [ט"ו.] קרא ולא דקדק באותיותיה יצא, ופי' רש"י שלא דקדק לפרשן יפה בשפתיו עכ"ל. ואין הכונה שלא פירש התיבות והאותיות כלל, כגון שאמר חצי תיבות וכיוצא בזה דודאי בכהאי גוונא לא יצא, שאין זה קריאה כלל אלא כונתו כמו שפירשו הרמב"ם והרע"ב בפי' המשניות, שלא דקדק בהפרדת האותיות הדומות, או שהניח הנע והניע הנח וכיוצא בזה. דבכה"ג יצא. ופשוט הוא דמי שהוא נלעג לשון, כמו שיש בני אדם שאין יכולים להטעים הרי"ש כראוי או שאין יכולין לומר שי"ן ימנית או שאומרים גימ"ל כדלי"ת וכיוצא בזה, יצא, כיון שמדבר לפי דיבורו, ויותר מזה איתא במדרש חזית על פסוק ודגלו עלי אהבה א"ר אחא עם הארץ שקורא לאהבה איבה כגון ואהבת ואיבת אמר הקדוש ברוך הוא ולגלוגו עלי אהבה: 

כלומר, לכתחילה יש לדקדק היטב אבל בדיעבד שאמרת כמו שאתה רגיל לדבר – יצאת ידי חובה.

ב. אם כבר אתה בפרשת ציצית יש לחזור לראש.

ג. לכאורה מולמדתם.

ד. מספק לא צריך לחשוש שעשית שלא כהוגן.

ה. יש דעות שרק פסוק ראשון מחוייב מהתורה, לשיטות אלו יצא.