תרומות – לחץ כאן

יחס לרשע רמאי בליעל וכדומה על פי תורה

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א,
שאלתי כבוד הרב פעם על אופן להתיחחס לאנשים מניפולטיבים ואם היה לנו ספר על הנושא או מאמר. ומן שמים הזכירו לי גמרא במסכת עבודה זרה דף כב עמוד ב, ששם מלמדים אופן לטפל עם רשעים ולמנוע נזק מהם.
ואקצר והביא רק החלק המרכזי שנוכל להסיק זה משם ואחרי זה אשאל שאלה שבא לי על נושא.
בגמרא ע"ז (כב:) הקשו – "אלא הא דתניא לוקחין בהמה מרועה שלהן- ליחוש דלמא רבעה לה! " דהיינו מדוע מותר לקנות בהמה מן רועה נכרי שאינו בעל הבהמות אלא שכיר של בעל הבית נכרי כמוהו, שהרי במשנה למדנו שעכו"ם חשודים על הרביעה וגם למדנו מן רב תחליפא אמר רב בר שילא בר אבינא משמיה דרב שעכו"ם חס על בהמתו שלא תיעקר כדי שלא תהיה עקרה ומפני זה לא רובע אותה, אבל אדידן אם תעמיד בפונדק שלו בהמתנו לא חייש כשעומד בפונדק ורובעה, ולכן אסור להעמיד שם, אז רועה זה שהוא איש שכיר ולא בעל הבהמה ועכו"ם הרי לא שייך לומר שחס על בהמתו, שהרי בהמה זו של חבירו ועליו שייך לחשוש ולכן אין קונים ממנו.
מ"מ הבאת ברייתא המתירה לקנות ממנו, וקשה להבין זה מדוע? שלפי מה שהסברנו לא נראה שמותר כלל.

ותירצו – " רועה שלהן מתיירא משום הפסד שכר" דהיינו לא יבוא עליה אף שאינה שלו ולא חס עליה כמו שאמרת, מ"מ מפחד לאבד שכרו אם ירגישו הבעלים שהוא רבע אותה כי ברביעתה מעקר אותה אם נקבה ואם בהמה זכר מכחיש בשרה ואז הבעל הבית יתבע ממנו דמי הנזק, וזה מונע אותו מלעשות מאומה. וכך מתורץ הקושיא שהקשתה.
ושוב הקשו בגמרא ע"פ תירוץ זה, שאם כן כדבריך מה יש לך לומר על ברייתא זאת – " אלא הא דתניא אין מוסרין בהמה לרועה שלהן, לימא רועה שלהן מתיירא משום הפסד שכרו"- ומדוע אסור לשכור רועה נכרי לעבוד אצל ישראל שחוששים עליו לרביעה, הרי כמו שאמרת קודם שהרועה נכרי מתיירא לשעות משהו לבהמה משום הפסד שכרו כשעובד אצל בעל הבית נכרי שירגיש משהו מוזר בבהמה ואז לא יגע בה, ובשביל זה מותר לקנות בהמה ממנו שאין לחוש לזה כיון שלא שייך, הרי גם כשיעבוד אצל יהודי יפחד לאבד שכרו מאותה סיבה! ולכן קשה מדוע לא מותר לשכור אותו ולמסור בהמתינו לו. לחשוש למאי?
ותירצה הגמרא קודשיא זאת בכך– "אינהו דידעי בהדדי מרתתי, אנן דלא ידעינן בהו לא מרתתי" ונפרש התירוץ מילה במילה עם דברי רש"י וז"ל "אינהו דידעי בהדדי – חד בחבריה דאורחיה למירבעה ,מירתת –רועה מיניה דאי מיעקרא מרגיש עובד כוכבים וקא תבע ליה מיניה, א"נ כל שעתא אתי חזי לה –עכ"ל דהינו הנכרים מכירים אחד את השני שכך דרכם לרבוע בהמה ומפחד הרועה מן בעל הבית אם רובע אותה ירגיש בעל הבהמה שהרי גם הוא רובע בהמה ויודע מה קורה לה, ואם הרועה רובע אותה הרי בעל הבית יתבע אותו הנזק שגרם לבהמה, או כיון שיודע שכך דרכם יבוא כל זמן לבקוד וזה מונע הרועה מלעשות מאומה לבהמה, אבל "אנן" אנחנו יהודים שקיבלנו את התורה ודבר זה אסור לענו ולא עולה על דעתינו דבר כזה וכיצד עושים וכו' דהיינו "דלא ידעינן בהו" לא יודעים מעשי עכו"ם אז " לא מרתתי" דהיינו לא מפחדים העכו"ם רועים מלעשות בלגן עם הבהמה ולרבעה לכן אסור למסור לו לרעות אותה!
ןמביאה הגמרא מאמר בענין זה דרך אגב – "אמר רבה היינו דאמרי אינשי מכתבא גללא בזע רגלא בחבריה ידע" כלומר שהוא הביטוי שאומרים אנשים בדרך משל עט ברזל קורע את השייש שהוא קשה דהיינו השייש שהוא קשה מתיירא מן עט הברזל שמשתמשים ללרוט בו והסיבה לזה היא מפני שהוא קשנ ממנו, וכן אדם רכיל ובליעל מכיר בחבירו הנוהג כמותו ומפחד ממנו.

ולמסקנה העלה שבליעל מכיר בחבירו מפחד ממנו ואז לא יתחיל איתו בלגן.
לכן אופן לטפל ברשעים נראה להראות לו שאתה מכיר בדרכיו, אבל חלילה להיות כמוהו, שזה ימנע אותו מלעשות לך מעשיו שאם יעשה אתה תכיר ותבע אותו.
ובזה אם תראה לאנשים מניפולטיבים שאתה צבין בתחבולה זאת ושאינם יצליחו נגדך הם יפחדו.
שני שאלות עלו מזה:
א- אחרי שתירצה הגמרא לן תירוץ זה, אז הלכה למעשה אם בעל הבית יראה לרועה נכרי שרביעת בהמה קילקל אותה בין זכר ובין נקבה, ושכבר בקי באנשים שרוצים לרמות ולעשות בלגן עם בהמה ואם יקרה משהו יתבע סכום מוגזם וימסור הרועה לשלטונות, אז נראה שודאי מותר לשכור רועה שלהם נכון?
ב- לנידון דידן מה האופו לראות לרשע שאתה מכיר ברשעות שכך יפחדו ואתה יכול לשכור אותו לאיזהשהו דבר אם אין מישהו כשרף או למנוע אותם מלעשות לך משהו ויבדלו ממך? דהיינו יש לומר בפה כגון " הרי רביעת בהמה מקלקל אותה אתה יודע וזה אסור במקומנו" או לגבי מיפולטיבי " לומר יש אמשים שרוצים שאנשים יעשו רצונם ועושים תחבולות לצוד אנשים ולתת להם הרגשה של אשמה כדי לעשות דבר אבל אינו כן אם אנשים יכולים מה טובו אן אין יכולים לעשות משהו אינם חייבים כלל ואין שום תערומת או תלונה עליהם כלל וזה לא מתקבל אצלו כלל" ?
אשמח מאוד לקבל חוות דעת על ענין זה.
ברכה הצלחה ושלום כנפשך

תשובה:

אין ספק שכאשר יש אדם נוכל בסביבה חשוב שידע שאנשים לא תמימים ויודעים להבין את נוכלותו, לא בדיוק הבנתי כלפי מי ומה דבריך אמורים אבל העקרון נכון…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל