תרומות – לחץ כאן

מידת סדום

שאלה:

מה גדרי מידת סדום? האם בכל זה נהנה וזה לא חסר זה מידת סדום וכופים על כך?

תשובה:

שלום וברכה,

התסופות ב"ק בסוגיא של זה נהנה וזה לא חסר תירצו שאין כופין על מדת סדום לכתחילה. ורק אחרי שדר בבית חברו דנים אם חייב לשלם כיון שזה נהנה וזה לא חסר. ובשו"ע סימן קעד סעיף א פסק המחבר כדעת הרמב"ם שכופין על מדת סדום לכתחילה. והרמ"א חולק וסובר כדעת הרא"ש שאין כופין לכתחילה כיון שיכול לדרוש תשלום עבור הוויתור של חלקו. ובנו"ב ביאר שדווקא בשותפים שיש לשניהם חלק בו סובר הרמב"ם שכופין על מדת סדום, אולם בדבר פרטי של חברו לכו"ע אין כופין אותו לתת לחברו בגלל טענת של מדת סדום. עכ"ד.

אלא שקשה לי על דבריו מדברי הרמב"ם הביאו הטור סימן קנג סעיף כא שיכול להניח סולם קטן ברשות חברו כין שאין לו חזקה ואין לא הפסד. והטור הקשה עליו איך ישתמש ברשות חברו בעל כורחו. והב"י שם הביא את ביאורו של ה"ה שכל שזה נהנה וזה אינו חסר כופין עליו לכתחילה. הרי לנו שגם בשימוש בשל חברו אם אין לו הפסד כופין על כך. ואיך יפרנס הנו"ב את דבריו. ועוד קשה א"כ כל דבר שאין הפסד ממנו האם הכפה עליו לתת לשני?. ואולי י"ל ששם מדובר בשכנים ויש שעבוד קצת בין בעל החצר לבעל הגג שמעליו ולכן בדבר שאין לבעל החצר הפסד יכול להכריח את חברו. וצ"ע.

בהצלחה.

מקורות:

ציטוט מדברי  הנו"ב [הובא בפת"ש סימן קע]: פתחי תשובה חושן משפט סימן קע

אני דלא שייך בזה מדת סדום, כיון שיודע שהתחתון צריך לזה ויהיה מוכרח לפייסו בזוזי. ולא מיבעיא לדעת הרא"ש [ב"ב פ"א סי' מ"ו] שהוא דעת הי"א שהביא רמ"א בסימן קע"ד סעיף א' בהג"ה, פשיטא דלא שייך כופין במידי שיודע שחבירו יהיה צריך להעלות לו בדמים, אלא אפילו לדעת הרמב"ם [פי"ב משכנים ה"א] שהוא דעת המחבר שם בשו"ע, מ"מ היינו בשדה של שותפות שיש לזה זכות כמו לזה ועדיין לא הוכר חלקו של שום אחד, ושום אחד לא הוציא הוצאות כלום, ס"ל להרמב"ם שכופין על מדת סדום, אבל היכא שזה הוציא הוצאות וחפר נגד שדה שלו שיבואו המים לשם, ואח"כ רוצה זה שלמטה ליהנות מהחפירה זו בחנם וליהנות משל חבירו ממש, לא שייך כופין על מדת סדום, והרי זה דומה למי שרוצה לדור בחצר חבירו אפילו בלא קיימא לאגרא, וכי יש שום הוה אמינא שיכוף זה את חבירו שיניחנו לדור בחצירו חנם. ועד כאן לא אמרו [ב"ק כ' ע"ב] אלא שכבר דר בו שאין צריך להעלות שכר על העבר, ועיין בתוס' ב"ק כ' ע"ב בד"ה הא אתהנית. ואמנם מדברי המרדכי בפרק כיצד הרגל [ב"ק סי' ט"ז] שהביא רמ"א בסימן שס"ג סעיף ו' שכתב הטעם שלא יכול לכופו לדור בו בחנם, משום דאי בעי בעל החצר להשכירו היה יכול כו', משמע שדבר שאינו יכול להרויח בו יכול זה לכופו אף לכתחילה, מ"מ נלע"ד דעכ"פ פשוט שזה רק להרמב"ם בריש סימן קע"ד הנ"ל, אבל לדעת הרא"ש הנ"ל פשיטא דלא שייך בזה כופין על מדת סדום.

Join the Conversation

2 Comments

  1. הגמרא שם עוסקת בכל זה ואומרת שאם ז"נ וזה אינו חסר פטור, החיוב בנהנה חל רק אם נהנה מחסרונו של חברו או שגילה דעתו שניח"ל בהוצאה או שגרם הקיפא יתירא – זה כל הסוגיא שם מתי לחייב בנהנה.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל