שאלה:
שלום, האם מותר לאכול מצה בריי (מרכיבים: מצה רגילה, ביצים, חלב) בערב פסח משעה חמישית לאלה שנמנעים מלאכול מצה עשירה בערב פסח משעה חמישית (על פי מכתוב בשו"ע הרב או"ח סי' תמד)?
תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
כאשר כל חתיכת מצה יש בה כזית, בכל מקרה לא בטל ממנה שם פת ואסור.
כאשר כל חתיכה פחותה מכזית, מבושל נעשה מזונות ומותר, שרוי במים עד שיתלבנו גם יש להקל.
כאשר זה רק מטוגן בשמן מועט הסתפק בזה המשנה ברורה בסי' קסח סעיף י' ואין להקל.
ואכן המנהג להקל בקניידלאך אבל לא במצה בריי. ויש שהחמירו אפילו בקניידלאך ולדבריהם זה כלל לא תלוי בשאלה האם עדיין נשאר על זה שם פת, ראה משנה ברורה בתחילת סימן תמד.
לגבי מה עושים בערב פסח שחל להיות בשבת יש כמה מנהגים:
יש שאוכלים לסעודה שלישישת קניידלאך מזונות, ומשום שסבורים שבמצה מפוררת ומבושלת אין איסור של אכילת מצה בערב פסח, רק שהם צריכים לאכול זאת קודם שעה עשירית.
ויש שאוכלים סעודה שלישית רק בשר דגים ירקות וכדומה, בלי פת, וסומכים על כך שבשעת הדחק אין חיוב פת בסעודה שלישית.
ויש מהדרים לאכול ממש מוקדם ולחלק את אכילת הפת לשתים [ויוצאים לטייל או ללמוד באמצע שלא תהיה ברכה שאינה צריכה], ולהספיק סעודה שלישית קודם סיום זמן אכילת חמץ, ואחר כך בשעה מאוחרת יותר אוכלים תבשילים בכלי פסח.
יש אגב שסבורים שבשבת זו אין חיוב סעודה שלישית.
מקורות:
ראה כל השיטות הנ"ל ומקורותיהם בשמירת שבת כהלכתה פרק נו סעיף יב.
תודה רבה על התשובה.
בררתי קצת פרטים. בעצם רוצים לקחת קמח מצה, ביצים, חלב, לערבב את זה ולאפות בתנור (בערב שבת) . האם הדין לגבי זה ישתנה ממה שכבודו כתב בתשובה (בקשר לאכילה של דבר זה אחרי שעה חמישית בשבת ערב פסח)?
זה הקניידלאך שלמעשה בשש"כ הביא שיש נוהגים לאכול כסעודה שלישית, ושיש שהחמירו בזה כמובא במשנה ברורה.
תודה רבה!
האם יש לזה דין של קניידלך גם כשרוצים לאפות את זה בתנור בצורה של פשטידה ולאכול אותה "כמו שהיא" ולא לתת שהיא תבוא בשום מגע עם מים (בניגוד לקניידלך ששמים במרק (למשל)?
אין הבדל לענין זה בין חלב למים.
שלום וברכה.
סתמתם שאין לאכול מצה מבושלת, ולענ"ד לא היה ראוי לסתום בדבר שהמשנה ברורה מתירו.
וז"ל:
משנה ברורה סימן תעא ס"ק כ
אבל אם בשלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין (קניידלעך) או מצה מבושלת בכלי ראשון מותר לאוכלה קודם שעה עשירית דזה בודאי לא מיקרי מצה וכדמבואר בסימן תס"א:
ואמנם בשער הציון תמד א הביא שיש בזה מחלוקת, אבל מסתימת דבריו בסימן תעא משמע שלדינא נקט להקל. ולא חילק כלל בין חתיכות של כזית לפחות מכזית. וכן מבואר בשמירת שבת כהלכתה פרק נו הערה מח: "ולא דוקא מפוררת אלא אפילו מצה שלמה שבישלה בכלי ראשון… מותר לאוכלה בערב פסח". והטעם שיש להקל אף כשיש בה כזית, כיון שאין יוצאים ידי חובה במצה מבושלת (אף שברכתה המוציא כשהחתיכות גדולות מכזית), ולכן לדעת הרבה פוסקים אין איסור לאוכלה בערב פסח.
בודאי אין לסתום לחומרא בזה וכפי שציינתם, רק הבאנו כמה פעמים כאן באתר שמלשון מהרי"ל נראה שדוקא בגלל שנעשתה ברכתה מזונות לכן התירו לאוכלה, ומדבריו נראה שכל עטד יש כזית בחתיכות אין לאכול בערב פסח, אבל נכון הדבר שיש שהקלו בזה, כך גם היתה הוראת הגר"ע יוסף.
השאר תגובה