שאלה:
שאלתי אותכם בעבר על בעל תשובה שעתיד להתחתן עם גויה שעברה גיור בצה"ל. שאלתי האם גם במידה והיה קבלת מצוות מ"מ הגיור פסול כיון שנעשה ע"י דיינים קלי דעת שמקילים בגיורים נגד דעת גדולי ישראל.
עניתם שכוונתם לטובה, והם סבורים להסתמך על קולות מפליגות וכד' ואף שהם טועים, אך לא פסול מהם שם של ב"ד.
כעת ראיתי בספק שניתן ע"י הרב שרמן והרב איזרר בביה"ד הגדול לפני שנים שציטטו דברי הגר"מ שטרנבוך בזה. וכך כתבו:
"רבו היום גרים שאומדנא דמוכח דאף שמקבלים מצות ברור הדבר שלא ישמרו המצוות וכל כוונתם בגרות הוא לשם נשואין ולא לשמור דת וכה"ג הגרות, הוא לשם נשואין ולא לשמור דת וכה"ג לא מועילה הגרות כלל וזהו דעת כל גדולי הפוסקים עיין בשו"ת בית יצחק (יו"ד סימן ק'), דבר אברהם (ח"ג סימן כ"ו), צור יעקב (כ"ז), ערוגת הבושם (יו"ד רכ"ג), וכן פסק בשו"ת אגרות משה (יו"ד סי' קנ"ז) שגם בדיעבד לא מועיל ועיין באחיעזר ח"ג (סימן כ"ח), ובית דין המקבלים גרים כאלו מכשילים וגדול עוונם מנשוא … ונראה שדברי האחרונים שהעלו שאם יש אומדנא שאין מתכוונים לקיים המצוות לא חל הגירות אף שמלו וטבלו, היינו שמלבד שחסר "בזה קבלת המצוות" (שהוא עיקר גירות) שמעכב לכו"ע, עוד חסר בזה בדין בית דין הנצרך לקבלת הגר, דכיון שמורים שלא כדין חסר בשם בית דין, ובגירות בעינן בית דין דמשפט כתיב ביה, ונ"מ שאם קיבל המצוות בפני בי"ד אבל לא בדקו אחריו לידע שהחלטתו לקיים מצוות תהא תמידית לעולם ולא יחזור לסורו, שהדבר תלוי דאם הבית דין יודעים שלא יעמדו בקבלת מצוות, ולאחר מכן יחזרו לסורם וא"כ על פי דין תורה אין מקבלים לכך אף שקיבלום לא חל דלא חשיבו כבית דין שהמשפט מעוות… ומדברינו נראה שאפילו הגירות שלפנינו כדין, שמתכוונים באמת לש"ש הלוא בבית דין שמגיירים פוסקים תמיד שלא כדין והם בזה רשעים ולכן גירותם לא חל גם באופן המועיל שאין בהם שם בית דין כלל". ושם הביא בסימן תרי"א וכתב בזה"ל: "ונראה שלא נאמר הך ענין של שליחותיהו אלא כשהם בית דין הגון שאז עשאום כשלוחין של קמאי אבל בית דין לגרות שמקבלים לגרים אותם דאומדנא דמוכח שלבסוף לא ישמרו במצוות אינם ראויים לדיינים ולהעשות שלוחין דקמאי ואין להם תורת בית דין שיוכלו לקבל גרים והגירות אצלם פסולה, עיין היטב באור שמח פ' י"ד באסורי ביאה (הלכה י"ג) דברים נפלאים כעין דברינו. ומיהו דעת הרשב"א ביבמות מו: שאין דנין מדין שליחות אלא דילפינן מדורותיכם דלא צריך מומחין עכ"פ בזה"ז ואם יודעים ענין גירות אולי בדיעבד מועיל ומיהו גם לשיטה זו לכאורה בית דין שמגיירים גרים שלא כדין בזדון אולי פסולים לדיינים לגרות כרשעים שעוברים על דין תורה".
הגאב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א הוסיף לדון בשאלה זו בח"ד לתשובות והנהגות סי' ר"ל. בענין גר צדק שנתגייר בבית דין שמגיירים שלא כדין. המקרה שדן בו בחתן שבא לבית כנסת של כבוד הגראב"ד שליט"א, מגודל זקן ופיאות והעידו עליו על חסידותו וכשנשאל ע"י הגאב"ד היאך התגייר סיפר לרב שנתגייר כאן בארץ בבי"ד שמפורסם עליו שמגיירים שם שלא כדין בלי קבלת מצוות, ופסק לו הרב שלמרות שקבל מצוות באופן מלא והמשיך להתנהג כך לאחר הגיור, בכ"ז כיון שבית הדין הזה שמגיירים בו שלא כדין אף שאצלו הוא כדין אבל מ"מ חוששני שלא מועיל וכמו שיבואר. וכתב שם הרב בזה"ל: "וטעם הדבר הוא שגירות צריך בית דין שמשפט כתיב בו ואלו הדיינים הם רשעים ר"ל מהרסין ומחריבים קדושת עם ישראל ומביאים עלינו חרון אף ה' ח"ו. והיאך היו הם הדיינים שיורו במשפט והם רשעים ופסולים. ובפרט שלכמה פוסקים, גירות מועיל בזה"ז רק מכח שליחותיהו דקמאי, עבדינן וקמאי בודאי לא עבדי רשעים כאלו לשלוחם לגירות. וע"כ נמענתי לקרוא אותו אצלינו בשבת לתורה כיון שמעיקר הדין הוא עדין נכרי ולדברי הגר יש עוד כמה וכמה במצב כמוהו".
ושם הוסיף שאולי בשעת הדחק ובדיעבד, עד שנוכל לטובלו בפני דיינים כשרים, ונמק זאת בזה"ל, "גם יש לומר שאולי רשעים אלו שקיבלוהו סברי דמצוה קעבדי וכה"ג לא פסלינן להו אף שעוברים עבירה וכמבואר בפ"ג דסנהדרין וסיכם שם תשובתו, בזה"ל: "וצריך ליזהר מאד בגרים שבארץ ישראל שמצוי הרבה שנתגיירו כדין והם שומרי מצוות כראוי אלא שנתגיירו על ידי בתי דין כאלו שמגיירים בסיטונות ופסולין הן, וצריך תמיד לברר היכן נתגיירו".
תשובה:
יישר כח על הדברים, אני עדיין חושב שהרצון של בתי הדין הצהליי"ם הוא לעשות גיור טוב, אני אמנם חושב ויודע שיש מחדלים גדולים שם בנושא של קבלת מצוות, וטעות גדולה בכל הגישה בנושא, וגם התכתבתי עם אחד מהנהלת בתי הדין של צה"ל ארוכות בענין, שכן הסקירה קובעת ברורות שרוב רובם של המתגיירים שם אינם מקיימים מצוות, וברור שלחשוב שבתחילה קיבלו מצוות ואחרי יום חזרו בהם זו עצימת עיניים, אבל מכאן ועד לבוא ולומר שאדם רציני שהתגייר שם בקבלת מצוות מלאה נחשב כמי שהתגייר בפני בית דין פסול, זו הפלגה יתירה.
יש היום טעות גדולה, שהפכו את הגיור במקומות מסוימים לפורמליזם, ואסביר: מעיקר הדין אין כל צורך ללמד את המתגייר את המצוות, ולא לערוך לו בחינות, אדרבה הפוסקים שאלו כיצד הדבר מותר, הרי אסור ללמד תורה לגוי… מה שכן צריך הוא לברר היטב שאכן כוונתו לקבלת מצוות רצינית ואמיתית, ואז אחרי שיתגייר ילמד הכל. בפועל, איך נדע שהוא רציני? יצרו תהליך למידה ובחינות שתכליתו לבחון את רצינותו. למעשה המציאות התהפכה, הבירור נעשה שולי, והעמידה בכללי ה"קורס" נעשתה עיקר, וכאן זועקים: "איך אתה מלעיז כנגד הגיור? אתה לא רואה כמה זה מסלול רציני?! תראה כמה לומדים וכמה מסיירים וכמה נבחנים…" הבעיה שכל זה שולי לגמרי… אדם יכול לעבור קורס שלם, כשכל כוונתו לקבל אזרחות או להנשא ליהודיה, ואין לו כל כוונה רצינית לקבלת מצוות, וממילא הגיור הוא כלום. זו טעות שחבל שקרתה. אבל שוב, הרצון הוא טוב מן הסתם ואין להוציא לעז על גר הבא לפנינו וידוע שהתגייר ברצינות.
אני לא אוהב שיח נגד בתי דין, ובודאי לא נגד אנשים, ובודאי בודאי לא כינויי גנאי, אבל תיקון בענין זה חייב להעשות!
