פדיון כפרות עכשיו

שתיית קפה במטוס

שאלה:

האם מותר לשתות קפה במטוס בקנקנים שהם מחלקים האם אפשר לסמוך על ההיתר שזה נותן טעם לפגם ולאחר שכבר עשו זאת, ובפרט כזה נעשה על ידי גויים מותר הדבר כעת לכתחילה
אודה לכבוד הרב אם יאיר עיני בתורת ה'

תשובה:

שלום וברכה

אם הקנקנים משמשים רק לקפה יש להקל, ואני מניח שזה כך, נותן טעם לפגם זה נימוק שלא הבנתי, מי אמר לך שלא היה בשימוש 24 שעות?

לגבי עצם השאלה של בישולי גוי: אין איסור של בישולי עכו"ם בקפה. המהדר לערב בסוף את החלב בעצמו תבוא עליו הברכה. כמובן כשהחלב כשר ואין חשש של חלב עכו"ם.

מקורות:

ערוך השולחן יו"ד סי' קיג סעי' כב, ושו"ת יחוה דעת ח"ד סי' מד. והטעם משום שהקפה בטל למים. שאלה זו אכן מצויה מאוד במטוסים מחברה זרה. תוכל למצוא תשובות רבות באתר בדינים אלו במאגר השו"ת יורה דעה בישולי עכו"ם.

ערוך השולחן יורה דעה סימן קג סעיף כב: וזה שכתבו דבשר או חלב ביין הוי לפגם ומותר עכ"ל י"א דהכוונה על חלב בקמ"ץ דחלב ציר"י דהיינו תרבא נותן טעם לשבח ביין [פמ"ג בש"ד סקי"ג] ואף על גב דזהו היתר בהיתר ומאי נ"מ בזה י"ל דקאי על חלב טמא כמו בשר שהכוונה הוא על בשר טרפה וי"א דהכוונה הוא על חלב בצירי דהיינו תרבא ואינו נותן טעם לשבח ביין [נוב"י קמא יו"ד סי' ל"א ויד שאול] ודבש ביין כתבנו בסעיף י' בשם הרמב"ם דהוא פוגם ולבסוף משביח ועוד כתוב שם דיין בתבשיל בשר הוי לשבח מתחלה ולבסוף ובירושלמי שבועות פ"ג [הל' ב'] מבואר שפוגם ע"ש וצ"ע [עי' נודע ביהודה שם שהכריח שם דא"א להיות חלב בקמץ דהוא היתר בהיתר ולפמ"ש אין ראיה וכן להיפך הפמ"ג הביא ראיה מסי' קכ"א דתרבא נותן טעם לשבח וג"כ אין ראיה דבשם הוצרך לטעם אחר משום דנותן טעם לפגם הוא רק בדיעבד וכמ"ש בפ"ת סק"ה ודע שמ"ש בש"ע על כלי כותים מפני שזהו לפגם מקורו מהרמב"ם סוף מאכלות אסורות וא"ש לשיטתו אך לדידן דקיי"ל סתם כלים אינן בני יומן א"צ לזה אך הנ"מ הוא אף כשידענו שהם בני יומן ועי' ש"ך סקי"ג ודו"ק]:

שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן מד: שאלה: האם מותר לאכול ולשתות בבתי הארחה או בקיוסקים כשרים, בכלי סעודה הנלקחים מגוים, שטעונים טבילה, ולא הטבילום?  תשובה: במסכת עבודה זרה (דף ע"ה ע"ב) מבואר, שישראל שקונה מגוי כלי סעודה חדשים, בין של מתכות ובין של זכוכית, צריך להטבילם במקוה כשר, וסמכו על המקרא בפרשת כלי מדין, כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא, מים שהנדה טובלת בהם, שיש בהם ארבעים סאה. ונתנו טעם לזה בירושלמי שם, לפי שיצאו מטומאת הגוים ונכנסו לקדושת ישראל. ולכן אפילו הם כלים חדשים שלא השתמש בהם הגוי מעולם, טעונים טבילה. ונחלקו הפוסקים אם חיוב טבילה בכלי מתכות אלו מן התורה, או רק מדרבנן, והפסוק אינו אלא אסמכתא בעלמא. שלדעת רבינו תם בתוספות יומא (ע"ח ע"א) טבילה זו מן התורה. וכן כתבו התוספות (יבמות מ"ז ע"ב). וכן דעת בעל האשכול חלק ג' (עמוד ק"מ). וכן כתבו הרשב"א בתורת הבית הארוך (דף קכ"ה ע"ב). והרא"ה בבדק הבית (דף ק"ב ע"א). והאיסור והיתר (סימן נ"ח אות צ"א). ועוד. ולעומתם מדברי הרמב"ם נראה שסובר שטבילת כלים מדרבנן, וכמו שכתב בספר הבתים, שהובא בתחלת ספר מעשה רוקח (דף ה' ע"ב), שדעת הרמב"ם והגאונים שטבילת כלים מדרבנן. וכן כתבו המאירי והר"ן והריטב"א (עבודה זרה ע"ה ע"ב), והרשב"ץ בספר יבין שמועה (דף כ"ח ע"ד), בדעת הרמב"ם. והרמב"ן בפירושו על התורה (פרשת מטות) כתב, ולבי מהרהר שחיוב טבילה זו מדבריהם, והמקרא עשה אותו אסמכתא בעלמא. ע"ש. וכן דעת האור זרוע חלק א' (סימן שנ"ט) שטבילה זו מדרבנן. וכן כתב הארחות חיים חלק ב' (עמוד קנ"ד). ועוד. וכתב בשו"ת הרדב"ז (סוף סימן ל"ד), שרוב הפוסקים סוברים שטבילת כלים מדרבנן וכו' וכן כתב להקל הגאון בעל שבט סופר (חלק יורה דעה סימן ס"ז). והובא גם כן בדרכי תשובה (סימן ק"כ ס"ק פ"ח). ע"ש. ואמנם בשו"ת לבושי מרדכי (חלק יורה דעה סימן פ"ג) כתב בפשיטות היפך דעת השבט סופר, שלא יתכן לומר שבעלי אכסניא שקונים כלים מגוים בשביל לקוחותיהם יהיו פטורים מלהטביל כליהם. ע"ש. אולם אין דבריו מוכרחים, וגם מר חתנו הגאון מהרי"ץ דושינסקי בתשובה חלק א' (סימן ע') כתב שאחר העיון נראה לו יותר להקל. ע"ש. ובכלי זכוכית שאינם אלא מדרבנן בודאי שיש לסמוך להקל. אלא שגם בכלי מתכות נראה שהעיקר שיש להקל, שכיון שהאסור להשתמש בהם אינו אלא מדרבנן, בשל סופרים הלך אחר המיקל. וכן העלה בשו"ת מנחת יצחק חלק א' (סימן מ"ד). וראה עוד בשו"ת חלקת יעקב חלק ב' (סימן נ"ז), ובשו"ת שרידי אש חלק ב' (סימן ע"ה). ע"ש.

בסיכום: מותר לאכול ולשתות בקיוסק או במסעדה ובבתי הארחה כשרים אפילו כשיודעים בבירור שכלי הסעודה שמשתמשים בהם לא הוטבלו כהלכה. ואם ירצה בעל המסעדה להחמיר להטביל הכלים שברשותו לצורך הלקוחות, יטבילם בלא ברכה. אולם המתארח בביתו של חבירו ויודע שלא הטביל את הכלים הטעונים טבילה, אסור לו לאכול ולשתות בכליו עד שיטבילם, הואיל ועיקר לקיחתם להשתמש בהם לאכילה ולשתיה. (וכן מבואר בחידושי החתם סופר ליורה דעה סוף סימן ק"כ).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל